מה עושים עם תואר בתקשורת, כשאין רישיון שפותח את הדלת?

מה עושים עם תואר בתקשורת? התואר פותח הרבה דלתות, אבל אף אחת מהן לא נפתחת מעצמה. לפי אוניברסיטת תל אביב, הבוגרים עובדים בערוצי טלוויזיה, באתרי חדשות, ברדיו ובעיתונים, במשרדי יחסי ציבור, שיווק, דוברות ופרסום, במשרדי ממשלה, בכנסת ובעמותות, וגם בהוראת תקשורת בתיכון. במקורות שבדקנו לא מצאנו רישיון חובה לעבודה בתקשורת, ביחסי ציבור או בשיווק, וגם לא מקור שקובע אילו תפקידים מחייבים תואר שני. המשמעות המעשית: מה שמכניס אתכם לתפקיד הראשון הוא בעיקר מה שאתם יכולים להראות, ולא התעודה. המדריך עובר על המגרשים, על הדרך לדוברות, על עבודה בזמן הלימודים ועל השאלה אם להמשיך לתואר שני.

תואר בלי מקצוע מוסדר: למה זה משנה את התכנון

בחלק מהתארים יש מסלול ברור: תואר, אחריו התמחות או בחינה, ובסוף רישיון. בתקשורת לא מצאנו מסלול כזה בשום מקור שבדקנו. זה נשמע כמו חופש, ובמידה רבה זה באמת חופש, אבל יש לו מחיר. כשאין רישיון שמסנן את המועמדים, המעסיק מסנן בעצמו, וסביר שיסתכל על מה שכבר עשיתם: עבודות קודמות, איכות הכתיבה וההיכרות שלכם עם הכלים שהוא עובד איתם.

לכן הטעות הנפוצה היא להתייחס לתואר כאל סוף התהליך. בתחום מוסדר התעודה היא תנאי סף, וכאן היא בעיקר רקע. מי שמסיים שלוש שנים בלי עבודה אחת שאפשר להציג, כתבה, קמפיין, סרטון או פרק פודקאסט, יוצא לשוק עם פחות ממה שהוא חושב. מי שבנה תיק עבודות לאורך הלימודים מגיע לראיון הראשון עם הוכחות ולא רק עם ציונים. על הבנייה עצמה, מה לכלול ואיך להציג, מרחיב המדריך איך לבנות תיק עבודות שמשיג עבודה.

ארבעה מגרשים שבוגרי תקשורת עובדים בהם

הרשימה של אוניברסיטת תל אביב מתחלקת בפועל לארבעה מגרשים. בטבלה ריכזנו את התפקידים שהיא מונה בכל אחד מהם, ולצדם מה כדאי להביא לראיון. העמודה השלישית היא המלצה שלנו ולא דרישה של מעסיק מסוים.

מגרשמה מופיע ברשימה של ת"אמה כדאי להראות בראיון
חדשות ומדיהכתבים, עורכים, מגישים, מפיקים וחוקרים בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונים ובאתרי חדשותכתבות שפורסמו, קטעים מוקלטים או מצולמים
יחסי ציבור ודוברותמשרדי יחסי ציבור ודוברות בגופים ציבוריים ופרטייםהודעה לעיתונות, תוכנית תקשורת לאירוע
שיווק ופרסוםשיווק ופרסום בגופים ציבוריים ופרטייםקמפיין או תוכן לרשתות, והסבר מה עבד ולמה
ציבור והוראהמשרדי ממשלה, הכנסת, עמותות, הוראת תקשורת בתיכוןפרויקט קהילתי, טקסט ברור לקהל רחב

על המגרש הראשון כדאי לומר משהו בכנות. הוא זה שרוב הסטודנטים מדמיינים כשהם נרשמים לתואר, והוא גם תחרותי מאוד. אין לנו נתון רשמי על היקף המשרות בו, ולכן לא נצטט מספרים. התואר לא מבטיח עבודה בטלוויזיה או בעיתון, ומי שמכוון לשם יעשה טוב אם יבנה במקביל כישורים שמתאימים גם לאחד המגרשים האחרים. בוגר שיודע לנוע בין המגרשים פוגש הרבה יותר הזדמנויות מבוגר שמחכה לפתח אחד.

איך נהיים דובר או דוברת

האם צריך תואר בתקשורת כדי לעבוד בדוברות? לא מצאנו מקור שקובע תואר בתקשורת כתנאי סף לתפקידי דוברות, ולכן אין בסיס לומר שהוא חובה. מה שכן ידוע הוא שדוברות מופיעה בין התחומים שבהם בוגרי התואר עובדים לפי אוניברסיטת תל אביב, בגופים ציבוריים ופרטיים כאחד. דרישות הסף נקבעות בכל מכרז או מודעה בנפרד, והן הדבר הראשון שכדאי לקרוא.

מהצד המעשי, דרך הגיונית לבדוק היא תפקיד שקרוב לדוברות ולא דוברות עצמה: עבודה במשרד יחסי ציבור, עוזר או עוזרת בדוברות של ארגון, או תפקיד תוכן שבו כותבים בשם הארגון. בכל אחד מהם מתרגלים את מה שדובר עושה כל יום. מנסחים הודעה ברורה בלחץ זמן, מבינים מה עיתונאי צריך כדי לפרסם, ולומדים לומר "אין לנו תגובה כרגע" בלי לפגוע באמון. את כל אלה אפשר להראות בתיק עבודות עוד לפני שמשהו מזה מופיע בתואר התפקיד.

מסלולים משיקים: איפה התואר פוגש את העבודה הדיגיטלית

לא כל בוגר נשאר במגרשים הקלאסיים. אלה כיוונים קרובים שכדאי להכיר, וחלקם דורשים השלמת כישורים מחוץ לתואר:

מי שמתלבט בין תקשורת לבין עולם העסקים הרחב יותר ימצא השוואה שימושית במדריך מה עושים עם תואר במנהל עסקים? מדריך לבוגרים, שם השיווק הוא אחד מכמה כיוונים ולא המרכז. כשמגיעים לחיפוש עצמו, עמוד משרות שיווק מרכז את המשרות הפתוחות בתחום.

עבודה לסטודנטים לתקשורת: מה בדקנו ומה לא

כאן המידע דל יותר, ואנחנו מעדיפים לומר את זה במפורש. לא מצאנו מקור רשמי שמפרט משרות סטודנט ייחודיות לתקשורת. מה שמצאנו הוא חלקי:

את העקרונות הכלליים, כמה שעות ריאליות ואיך מתאמים אותן מול מערכת הלימודים, מסכם המדריך עבודה חלקית במהלך התואר: כמה ואיך. כשמחפשים משרה קונקרטית, אפשר להתחיל מעבודות לסטודנטים ולסנן לפי השעות שמתאימות לכם.

תואר שני בתקשורת: מתי שווה לעצור ולחשוב

אין לנו מקור שקובע אילו תפקידים מחייבים תואר שני בתקשורת, ועמוד הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב לא מפרט תנאים כאלה. לכן ההחלטה צריכה לצאת מיעד ספציפי ולא מתחושה שזה הצעד הבא. מי שמכוון למחקר או להוראה באקדמיה יגלה שתואר מתקדם הוא חלק טבעי מהדרך. מי שמכוון לשיווק, לתוכן או ליחסי ציבור צריך לבדוק קודם מה מבקשות המודעות לתפקיד שהוא רוצה, ולראות אם הן מדברות על תואר שני או על ניסיון. גם מי ששוקל הוראת תקשורת בתיכון צריך לברר מה נדרש להסמכה, כי את הדרישות האלה לא בדקנו.

משרות לבוגרי תקשורת: איך Jobder מתייחסת לחיפוש הזה

בוגרים חדשים נתקלים לרוב באותה בעיה: מודעות שמבקשות "ניסיון קודם" למשרה ראשונה. ב-Jobder אפשר לגלול בין משרות ולהגיש מועמדות בסוויפ, בלי למלא טופס חדש בכל פעם. אפשר גם לצרף סרטון הצגה קצר, שמוצג למעסיק רק אם סימנתם הרשאת שיתוף. לבוגרי תקשורת זו הזדמנות טבעית להראות בפועל את מה שהתואר אמור ללמד, הופעה מול מצלמה ומסר ברור בזמן קצר. איך בונים סרטון כזה מפורט בסרטון הצגה עצמית למועמד: מדריך מעשי. מי שסיים ומחפש תפקיד ראשון ימצא עוד במשרות ללא ניסיון, ואת התמונה הרחבה של המעבר מהתואר לשוק מציג עבודה אחרי תואר ראשון: המדריך לבוגרים טריים.

צעדים מעשיים

מה עושים עם תואר בתקשורת? מתחילים מהעובדה שאף רישיון לא יפתח לכם את הדלת, ולכן העבודות שאתם מציגים הן מה שעושה את זה. בחרו מגרש, בנו תיק, ותנו לניסיון הראשון לכוון את הצעד הבא.

שאלות נפוצות

מה עושים עם תואר בתקשורת אם עדיין אין ניסיון?

מתחילים ממה שאפשר להראות. לפי אוניברסיטת תל אביב, בוגרי התואר עובדים בחדשות ובמדיה, ביחסי ציבור ובדוברות, בשיווק ובפרסום, במשרדי ממשלה, בכנסת ובעמותות. במקורות שבדקנו לא נמצא רישיון חובה לאף אחד מהתחומים האלה, ולכן המעסיק בוחן בעיקר עבודות קודמות ואיכות כתיבה. בוגר בלי ניסיון בתשלום יכול להציג עבודות מהקורסים, פרויקט גמר, תוכן שכתב בהתנדבות לעמותה או ערוץ שהוא מנהל בעצמו. עדיף לבחור שלוש או ארבע עבודות חזקות ולא עשרים בינוניות, ולצרף לכל אחת משפט שמסביר מה הייתה המטרה ומה עשיתם בפועל. משרת כניסה בתוכן או בשיווק היא נקודת התחלה סבירה לבדוק, ומשם אפשר לנוע בין המגרשים.

איך נהיים דובר או דוברת, וצריך לשם כך תואר בתקשורת?

לא מצאנו מקור שקובע תואר בתקשורת כתנאי סף לתפקידי דוברות, ולכן אין בסיס לומר שהוא חובה. מה שכן ידוע הוא שדוברות מופיעה בין התחומים שבהם בוגרי התואר עובדים לפי אוניברסיטת תל אביב, בגופים ציבוריים ופרטיים. דרישות הסף נקבעות בכל מכרז או מודעה בנפרד, ולכן הצעד הראשון הוא לקרוא כמה מודעות דוברות אמיתיות ולרשום מה חוזר בהן. דרך הגיונית לבדוק היא תפקיד קרוב: משרד יחסי ציבור, עוזר או עוזרת בדוברות של ארגון, או תפקיד תוכן שבו כותבים בשם הארגון. בכל אחד מהם מתרגלים את מה שדובר עושה כל יום: לנסח הודעה ברורה בלחץ זמן, ולהבין מה עיתונאי צריך כדי לפרסם.

איזו עבודה לסטודנטים לתקשורת אפשר למצוא בזמן התואר?

לא מצאנו מקור רשמי שמפרט משרות סטודנט ייחודיות לתקשורת, ולכן כדאי להתייחס לרשימות כאלה ברשת בזהירות. לפי תקצירים שלא קראנו במלואם, מסלולי תקשורת שיווקית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה כוללים התמחות או פרויקט גמר, ושווה לבדוק את זה ישירות מול החוג. לפי דיווחים, גם משרות סטודנט בשירות המדינה פתוחות לסטודנטים מתחומים שונים, ובהם תקשורת. מעבר לזה, הכלל הפשוט הוא לחפש עבודה שמשאירה תוצר: כתיבה לאתר, ניהול עמוד ברשתות לעסק קטן או עזרה בהפקה. משרה כזאת מוסיפה עבודה לתיק, ולא רק שורה בקורות החיים. ואל תשכחו לבדוק מראש שהשעות מתיישבות עם מערכת הלימודים.

צריך תואר שני בתקשורת כדי להתקדם?

אין לנו מקור שקובע אילו תפקידים מחייבים תואר שני בתקשורת, ועמוד הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב לא מפרט תנאים כאלה. לכן ההחלטה צריכה לצאת מיעד ספציפי, לא מתחושה שזה הצעד הבא המתבקש. אם אתם מכוונים למחקר או להוראה באקדמיה, תואר מתקדם הוא חלק טבעי מהדרך, וכדאי לבדוק את התנאים מול החוג שבו תרצו ללמוד. אם אתם מכוונים לשיווק, לתוכן או ליחסי ציבור, בדקו קודם כמה מודעות לתפקיד שאתם רוצים בעוד חמש שנים, וראו אם הן מבקשות תואר שני או ניסיון. גם מי שחושב על הוראת תקשורת בתיכון צריך לברר בנפרד מה נדרש להסמכה, כי את הדרישות האלה לא בדקנו.

מצאו את המשרה הבאה שלכם ב-Jobder

אדיר
מייסד Jobder
מייסד Jobder, פלטפורמת חיפוש העבודה החכמה. כותב על חיפוש עבודה, גיוס ושוק התעסוקה בישראל מתוך עבודה יומיומית עם מחפשי עבודה ומעסיקים.