השאלה הנפוצה ביותר אחרי שממלאים פרופיל בפלטפורמת גיוס היא אם עדיין צריך קורות חיים. התשובה הקצרה היא שכן, אבל לא מהסיבה שרוב האנשים חושבים. שני המסמכים אינם גרסאות של אותו דבר; הם נקראים בשלבים שונים, על ידי אנשים שונים, ולצורך החלטה שונה. ברגע שמבינים את החלוקה הזאת, גם ברור במה להשקיע כשאין זמן לשניהם.
מה ההבדל בקצרה? הפרופיל הוא תצוגה מובנית שאתם ממלאים פעם אחת והיא מייצגת אתכם מול הרבה משרות. קורות החיים הם מסמך שאתם שולחים, ממקדים לכל הגשה, והוא נקרא כשמישהו כבר החליט להעמיק.
מה נקרא קודם, ולמה זה משנה
כמעט תמיד הפרופיל. זה נכון גם בפלטפורמות גיוס וגם כשמגייס מקבל מועמדות דרך מערכת: המסך שבו מתקבלת ההחלטה אם להעמיק מציג תצוגה מרוכזת, לא קובץ.
מכאן נגזרת המסקנה המעשית החשובה ביותר במאמר הזה: שדה ריק בפרופיל עולה לכם יותר מניסוח לא מושלם בקובץ. הראשון משפיע על השלב שקורה קודם, והשני על שלב שאולי לא תגיעו אליו בכלל. אם יש לכם עשרים דקות פנויות, הן שייכות לפרופיל.
שתי מטרות שונות
| פרופיל | קורות חיים | |
|---|---|---|
| נקרא ב | שלב ההצגה הראשון | אחרי שהוחלט להעמיק |
| נמדד ב | שלמות ודיוק | מיקוד והתאמה למשרה |
| מותאם לכל משרה | לא, הוא אחד לכולן | כן, בשינוי קטן |
| מה נשבר כשהוא חלש | לא מוצגים לכם דברים נכונים | לא מתקדמים אחרי שכבר התעניינו |
| כמה זמן לתחזק | פעם ברבעון | חמש דקות לכל הגשה |
השורה השלישית היא ההבדל המהותי. הפרופיל חייב להיות כללי ושלם, כי הוא משמש מול כל המשרות. קורות החיים דווקא צריכים להיות ממוקדים, כי הם נשלחים למשרה אחת. מי שמנסה למקד את הפרופיל למשרה אחת מצמצם את מה שיוצג לו, ומי שמשאיר את קורות החיים כלליים מפסיד את היתרון היחיד שיש להם.
איפה פערים נוצרים, ולמה הם מזיקים
זו הבעיה שהכי הרבה אנשים לא מודעים לה. כשמגייס רואה את שני המסמכים והם לא מסתדרים, הוא לא מניח שאחד מהם פשוט לא עודכן. הוא מניח שמשהו לא מדויק.
שלושת הפערים הנפוצים:
- שנות ניסיון. בפרופיל שלוש, בקובץ חמש, כי אחד מהם נכתב לפני שנתיים.
- התפקיד המבוקש. הפרופיל עדיין אומר את מה שחיפשתם פעם, הקובץ אומר את מה שאתם מחפשים היום.
- רשימת הכישורים. הוספתם כישור למסמך אחד ולא לשני.
כולם נוצרים מאותה סיבה ולכולם אותו פתרון: אחרי כל עדכון, פתחו את השני ובדקו שתי דקות. זה נשמע טריוויאלי ובדיוק לכן זה נשכח.
מה ספציפית ב-Jobder
שווה לדעת מה בדיוק מורכב הפרופיל, כי זה קובע במה להשקיע. הוא כולל את התחום והתפקיד שאתם מחפשים, כישורים, שנות ניסיון, מיקום, העדפות שכר וסוג משרה, ותיאור אישי. קובץ קורות החיים נשמר בנפרד.
שתי נקודות מעשיות. הראשונה: הפרופיל מוצג למעסיק רק אחרי שהגשתם מועמדות למשרה שלו. אתם יוזמים כל חשיפה, והוא מגיב. השנייה: התיאור האישי נקרא, והוא המקום היחיד בפרופיל שבו אתם כותבים בחופשיות. שלוש שורות ממוקדות שם שוות יותר מכל שדה אחר שתשלימו, ומי שמשאיר אותו ריק מוותר על החלק היחיד שנשמע כמוהו.
ומה לגבי רשת מקצועית פתוחה
זה סוג שלישי, ולא כדאי לבלבל אותו עם השניים. פרופיל ברשת פתוחה נועד בעיקר להימצא: הוא ציבורי, מגייסים מחפשים בו יזומה, והוא נבנה סביב מילים שמישהו יקליד בתיבת חיפוש.
זה שונה לגמרי מפרופיל בפלטפורמת גיוס, שנועד להציג אתכם אחרי שאתם הגשתם. ההבדל המעשי הוא איפה משקיעים: ברשת פתוחה בכותרת ובנראות, ובפלטפורמת גיוס בשלמות ובדיוק של כל שדה. איך לבנות את הראשון מפורט בפרופיל לינקדאין שמגייסים מוצאים.
ההבדל הזה חשוב במיוחד למי שמחפש בזמן שהוא מועסק, כי רק אחד משלושת הסוגים גלוי לכולם.
הסדר הנכון כשאין זמן
רוב האנשים מנסים לעשות הכול בערב אחד ונשברים באמצע. הסדר שמחזיר הכי הרבה:
- שלושה שדות בפרופיל: התפקיד או התחום המבוקש, הכישורים, והתיאור האישי. חמש עשרה דקות.
- שאר שדות הפרופיל: ותק, מיקום, שכר, סוג משרה. עשר דקות, ומשפיע על דיוק ההצגה.
- תיקון אחד בקורות החיים: שהנקודה הראשונה תחת התפקיד האחרון תתאר תוצאה ולא הגדרת תפקיד. חצי שעה.
- שאר המסמך, בהדרגה, לפי המדריך המלא לכתיבת קורות חיים.
אין שום צורך לסיים את הכול לפני שמתחילים להגיש. פרופיל שלם ושורה אחת מתוקנת כבר מעמידים אתכם במצב טוב מרוב המועמדים, ואת השאר משפרים תוך כדי.
מה לעדכן, ומתי
שני המסמכים לא דורשים אותה תדירות תחזוקה, וזה אחד הדברים שהכי קל לטעות בהם.
הפרופיל נבדק פעם ברבעון, וגם בכל פעם שמשהו מהותי משתנה: תפקיד חדש, כישור חדש, או שינוי במה שאתם מחפשים. הוא עובד ברקע כל הזמן, ולכן פרופיל שלא עודכן שנה מציג אתכם מול משרות לא רלוונטיות בלי שתדעו.
קורות החיים נוגעים בהם בכל הגשה, אבל בשינוי קטן בלבד: כותרת התפקיד למעלה וסדר שתי הנקודות הראשונות. שכתוב מלא נדרש רק כשמשהו גדול השתנה.
יש גם עדכון שלישי שכמעט אף אחד לא עושה, והוא משתלם במיוחד: פעם ברבעון, הוסיפו שורה אחת על משהו שסיימתם, בלי לערוך ובלי לעצב. כשתצטרכו את המסמך, תהיה לכם רשימה אמיתית לבחור ממנה במקום זיכרון מטושטש משנתיים אחורה.
הטעות שחוזרת אצל מי שמחפש ראשונה
מי שמחפש עבודה ראשונה נוטה להשקיע את כל הזמן בקובץ, כי זה מה שלימדו אותו שצריך. בפועל, דווקא בתחילת דרך הפרופיל חשוב יותר, ומסיבה פשוטה: כשאין הרבה ניסיון, ההבדל בין מועמדים נוצר בהתאמה ולא בוותק, והפרופיל הוא מה שקובע מול מה בכלל תוצגו.
שדה התפקיד או התחום המבוקש הוא הקריטי מכולם כאן. מי שמשאיר אותו ריק מקבל תצוגה רחבה ולא ממוקדת, ואז מסיק שאין משרות מתאימות. ברוב המקרים יש, פשוט לא נאמר למערכת מה מחפשים.
מה כל אחד מהם לא עושה
שווה לסמן גם את הגבולות, כי ציפייה שגויה משניהם היא מקור נפוץ לתסכול.
הפרופיל לא מחפש עבורכם. הוא לא שולח מועמדויות ולא פונה למעסיקים. מילוי פרופיל שלם הוא תנאי להצגה טובה, לא תחליף להגשה. מי שממלא פרופיל מצוין ומחכה שיפנו אליו בדרך כלל מחכה הרבה זמן.
קורות החיים לא מסבירים את עצמם. מסמך לא יסביר למה עברתם תחום, למה יש פער, או למה דווקא המשרה הזאת. זה תפקידו של התקציר ושל השיחה, ולא של רשימת התפקידים.
אף אחד משניהם אינו מבחן. שניהם כלים להציג מידע, ושניהם ניתנים לתיקון בכל רגע. אנשים משקיעים בהם חרדה שלא מתאימה לתפקידם בתהליך: מסמך טוב פותח דלת, והשיחה היא שקובעת.
תרחיש: אותו אדם, שתי תוצאות
מועמד עם ארבע שנות ניסיון בתפעול מילא פרופיל חלקי: תפקיד מבוקש ריק, כישורים ריקים, ותיאור אישי ריק. את קורות החיים שלו הוא שכתב בקפידה במשך יומיים. הוא הגיש לשמונה משרות וקיבל תשובה אחת.
אחרי שהשלים את שלושת השדות, אותו מסמך בדיוק ואותן משרות הניבו תמונה אחרת: הוא הוצג בהקשר נכון כבר במסך הראשון, ושתי שיחות נפתחו מתוך מה שכתב בתיאור האישי. שימו לב שקורות החיים לא השתנו כלל. מה שהשתנה הוא מה שנראה לפני שמישהו פתח אותם.
מסקנה: מלאו את הפרופיל, ואז תקנו שורה אחת
אם אתם קוראים את זה ויש לכם פרופיל חלקי, זה התיקון בעל ההחזר הגבוה ביותר שתעשו השבוע, והוא לוקח רבע שעה. אחרי שהוא מלא, פתחו את קובץ קורות החיים ותקנו בו שורה אחת בלבד. אחר כך אפשר להתחיל להגיש ולהשתפר תוך כדי, לפי אסטרטגיית חיפוש עבודה. מי שרק מתחיל את דרכו ימצא נקודת פתיחה בעבודה ראשונה בלי ניסיון ומשרות מתאימות במשרות ללא ניסיון.