מה עושים עם תואר במדעי המדינה, כשאין מקצוע אחד שהוא מוביל אליו?

מה עושים עם תואר במדעי המדינה? התשובה הקצרה היא שאין רישיון שמחכה בסוף ואין מקצוע אחד שהתואר מוביל אליו. מי שמצפה למסלול ישר, כמו שיש בראיית חשבון או ברפואה, עלול להתאכזב. מצד שני, התואר פותח כיוונים רבים, משירות ציבורי ודיפלומטיה ועד מחקר, תקשורת ועסקים. במקורות שבדקנו לא מצאנו רישוי מוסדר לבוגרי התואר, והדרכים הבולטות לשירות המדינה הן תכניות מיון תחרותיות ולא זכות שמגיעה עם התעודה. המדריך הזה מפריד בין שלושה דברים: מה התואר הראשון לבדו פותח, מה דורש שער תחרותי או תואר מתקדם, ואיזו עבודה אפשר למצוא כבר בזמן הלימודים.

מה התואר הראשון לבדו פותח

אוניברסיטת תל אביב מפרסמת תוצאות של סקר בוגרים בתכנית שלה לשנים 2017 עד 2023. לפי הפרסום, 43% מהבוגרים משתלבים בהייטק, 31% בעסקים, בשוק ההון, במסחר ובתקשורת, ו-20% במגזר הציבורי, בארגונים בינלאומיים, בחברה האזרחית ובמגזר השלישי. חלק נוסף ממשיך למחקר, להוראה וללימודים מתקדמים. כדאי לקרוא את זה בזהירות: זה נתון של תכנית אחת באוניברסיטה אחת, הוא אינו נתון ארצי, והוא לא מספר אילו תפקידים מסתתרים מאחורי המילה "הייטק". אי אפשר ללמוד ממנו כמה בוגרים מקבלים תפקיד שקשור ישירות לתחום הלימודים.

איזו עבודה יש לבוגרי מדעי המדינה? אין רשימה אחת מוסדרת. מקורות משניים מונים מינהל ציבורי, עוזרים פרלמנטריים, משרד החוץ, תקשורת, רשויות מקומיות והסברה, אבל לא אימתנו את הרשימה מול החוגים, ולכן אפשר להתייחס אליה ככיוונים לבדיקה ולא כהבטחה. הטבלה מסכמת מה ידוע על כל כיוון ומה כדאי לברר לפני שמתכננים סביבו.

שני שערים תחרותיים: צוערים ומשרד החוץ

שני המסלולים האלה מופיעים הכי הרבה כשמדברים על עבודה לבוגרי מדעי המדינה, ושניהם נכנסים לקטגוריה אחת: מיון, ולא רישוי. תכנית צוערים לשירות המדינה של נציבות שירות המדינה מיועדת לבעלי תואר ראשון או שני עם הישגים אקדמיים גבוהים. לפי תקציר שראינו, והעמוד עצמו לא נטען אצלנו במלואו, יש דרישת ממוצע וטווח שבו אפשר להגיש מועמדות, וההגשה כוללת קורות חיים, טופס זכאות לתואר וראיון מצולם. אנחנו לא מצטטים כאן מספרים, כי התנאים משתנים, והנוסח המחייב נמצא באתר הנציבות.

קורס הצוערים של משרד החוץ מתואר במקורות משניים כמי שדורש אזרחות ישראלית, שליטה בעברית ובאנגלית ותואר ממוסד מוכר, ואחריהם מיון שכולל מבחנים, מרכז הערכה ובדיקות. גם כאן לא בדקנו מול אתר המשרד, ולכן הפרטים נמסרים כרמז לכיוון ולא כמדריך הגשה.

האם תואר במדעי המדינה מבטיח משרה בשירות המדינה או בדיפלומטיה? לא. זה תהליך מיון תחרותי, וגם מי שעומד בכל תנאי הסף אינו מובטח. לכן מי שמכוון לשם צריך לבנות לפחות מסלול חלופה אחד במקביל, ולהתייחס להגשה כאל ניסיון, לא כאל תוכנית יחידה.

תרחיש להמחשה (דמיוני)

דוגמה בדויה: סטודנטית בשנה השלישית חושבת בעיקר על משרד החוץ. היא קוראת את תנאי הקורס ומבינה שיש מיון תחרותי, ובמקום לשים הכול על דלת אחת היא בונה שתי דרכים במקביל. היא מגישה מועמדות לצוערים כשהיא עומדת בתנאים, ובינתיים מחפשת תפקיד ראשון בארגון שפועל בזירה בינלאומית, שם היא מתרגלת כתיבה באנגלית וניתוח של מידע. אם המיון לא מסתיים בקבלה, יש לה כבר ניסיון שאפשר להציג בראיון הבא. אם הוא כן מצליח, היא מגיעה אליו עם רקע מעשי. בדוגמה אין מספרים, כי אין לנו נתונים על תוצאות כאלה. היא נועדה להראות דפוס תכנון, לא תוצאה צפויה.

מה דורש תואר שני

מחקר אקדמי והוראה באוניברסיטה דורשים תארים מתקדמים. זה ידע כללי שלא אימתנו במקור ספציפי, ולכן אנחנו אומרים אותו בלי להרחיב. מעבר לזה לא מצאנו מקור שקובע שתפקיד מדיניות מסוים מחייב תואר שני, כך שאין לנו בסיס להגיד "בלי תואר שני לא תתקבלו".

מה שכן אפשר לעשות הוא להפוך את השאלה לבדיקה. בחרו שלושה תפקידים שנראים לכם בעוד כמה שנים, קראו מודעות אמיתיות לכל אחד, וסמנו מה חוזר בהן: תואר מתקדם, שנות ניסיון, שפה, כלי מסוים. אם רוב המודעות מדברות על ניסיון, ייתכן שעדיף להיכנס לשוק קודם ולהחליט על תואר שני אחר כך. אם הן מדברות על תואר, זה אות אחר. ההחלטה צריכה לצאת מהיעד ולא מתחושה שזה הצעד הבא המתבקש.

עבודה לסטודנטים למדעי המדינה: מה בדקנו ומה לא

המקור היחיד שמצאנו הוא פרסום של מחלקות למדע המדינה, למשל באוניברסיטה העברית, על משרות עוזר או עוזרת מחקר לסטודנטים. הזמינות משתנה ואין התחייבות, ולכן כדאי לשאול במזכירות החוג כבר בשנה הראשונה. את שאר הרשימה לא נמציא: אין לנו מקור שמפרט משרות סטודנט ייחודיות לתואר.

מה שכן אפשר לומר הוא שכדאי לחפש עבודה שמתרגלת כישור שמעסיקים מבקשים, כמו כתיבה, ניתוח מידע, שפות ועבודה מול קהל, גם אם היא לא קשורה ישירות למדע המדינה. על השאלה כמה שעות ריאליות ואיך מתאמים אותן מול מערכת הלימודים, מרחיב עבודה חלקית במהלך התואר: כמה ואיך. כשמחפשים משרה קונקרטית, אפשר להתחיל מעבודות לסטודנטים ולסנן לפי השעות שמתאימות לכם.

בונים ראיה לכישורים, לא רק תעודה

בתואר ללא מקצוע מוסדר, המעסיק מחפש הוכחה שאפשר לעשות את העבודה. בוגר מדעי המדינה יכול להראות מסמך ניתוח קצר על נושא עדכני, עבודה סמינריונית שהפכה לסיכום של עמוד אחד, או כתיבה בשם ארגון שהתנדב בו. מי שמגיע לראיון עם שתיים או שלוש עבודות כאלה, וכל אחת מלווה במשפט על מה ניסה להשיג, נראה אחרת ממי שמגיע רק עם ציונים. על הבנייה עצמה, מה לכלול ואיך להציג, מפורט המדריך איך לבנות תיק עבודות שמשיג עבודה.

משרות לבוגרי מדעי המדינה: איך Jobder מתייחסת לחיפוש הזה

בוגרים חדשים נתקלים לא פעם במודעות שמבקשות "ניסיון קודם" לתפקיד ראשון. ב-Jobder אפשר לגלול בין משרות ולהגיש מועמדות בסוויפ, בלי למלא טופס חדש בכל פעם. אפשר גם לצרף סרטון הצגה קצר, שמוצג למעסיק רק אם סימנתם הרשאת שיתוף. לבוגרי התואר זו דרך להראות בפועל איך אתם מסבירים עמדה מורכבת בזמן קצר. איך בונים סרטון כזה מפורט בסרטון הצגה עצמית למועמד: מדריך מעשי. מי שסיים ומחפש תפקיד ראשון ימצא עוד במשרות ללא ניסיון, ואת התמונה הרחבה של המעבר מהתואר לשוק מציג עבודה אחרי תואר ראשון: המדריך לבוגרים טריים. מי שעדיין לא יודע מאיפה להתחיל בחיפוש ימצא נקודת פתיחה בעבודה ראשונה ללא ניסיון: המדריך למתחילים.

צעדים מעשיים

• בחרו כיוון ראשי וכיוון גיבוי מתוך הטבלה, וקראו לכל אחד מהם מודעות אמיתיות לפני שאתם משקיעים.
• בדקו את תנאי הצוערים ואת קורס משרד החוץ באתרים הרשמיים, ואל תסמכו על סיכום, כולל זה.
• שאלו בחוג על משרות עוזר מחקר כבר בשנה הראשונה או השנייה.
• בנו שתי עבודות שאפשר להציג, והוסיפו לכל אחת משפט על המטרה והתוצאה.
• החליטו על תואר שני לפי היעד, אחרי שקראתם מה המודעות מבקשות.

מה עושים עם תואר במדעי המדינה? מתחילים מהעובדה שאף רישיון לא יפתח לכם את הדלת, ובונים מסלול ראשי ומסלול גיבוי. שני השערים התחרותיים שווים ניסיון, אבל לא כדאי להישען רק עליהם, ושתי עבודות מוכנות להצגה שימושיות בכל אחד מהכיוונים.