משרות הייטק לבוגרי מדעי החברה קיימות, אבל רובן אינן משרות פיתוח. הכיוונים שהתואר יכול לפתוח בתעשייה הם בעיקר מחקר משתמשים (UX research), גיוס ומשאבי אנוש בחברות טכנולוגיה, וניתוח נתונים למי שמוסיף כלים טכניים. לא מצאנו רישוי בתפקידים האלה, וגם לא מקור שמחייב בהם תואר שני, ולכן מה שמכריע הוא מה שאפשר להראות: מחקר שערכתם, נתונים שניתחתם, שיחות שניהלתם. המדריך עובר על מה שהנתונים הרשמיים מראים על בוגרי התואר, על ארבע דרכי כניסה ומה חסר בכל אחת, ועל עבודה בזמן הלימודים שמקרבת לכיוון. ולמי שעדיין שואל מה עושים עם תואר במדעי החברה בכלל, יש בסוף גם סעיף על הכיוונים שמחוץ להייטק.
מה הנתונים מראים על בוגרי מדעי החברה, ומה הם לא מראים
עבודאטה, אתר של משרד העבודה שנשען על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפרסם נתוני תעסוקה לפי תחום לימוד. לפי הנתונים שלו לשנים 2023-2024, 91% מבוגרי מדעי החברה הכללי מועסקים שלוש עד ארבע שנים אחרי התואר. הענפים הבולטים ברשימה אינם הייטק: חינוך (15%), מינהל מקומי (10%), ומינהל ציבורי וביטחון (7%).
התמונה משתנה כשמסתכלים על חוגים מסוימים. לפי עבודאטה, 13% מבוגרי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה עובדים בענף תכנות וייעוץ מחשבים (נתון לשנת 2023). באתר החוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב נכתב ש-43% מבוגרי החוג בשנים 2017-2023 הצטרפו להייטק. שני הנתונים מעניינים, אבל צריך לקרוא אותם נכון.
ענף אינו תפקיד. בוגר סוציולוגיה שעובד בחברת תוכנה יכול להיות מתכנת, אבל גם מגייס, מנהל לקוחות או רכז תפעול. הנתון מספר איפה אנשים עובדים, לא מה הם עושים שם.
הנתון של תל אביב נוגע לחוג אחד באוניברסיטה אחת, ואינו מייצג את כל הארץ. אף אחד מהמקורות לא מפרט תפקידים, ולכן אי אפשר ללמוד ממנו כמה מהבוגרים נכנסו לתפקידים טכניים.
האם בוגרי מדעי החברה עובדים בהייטק? חלקם כן, אבל זה לא היעד הנפוץ. לפי עבודאטה, הענפים הגדולים בקרב בוגרי מדעי החברה הכללי הם חינוך ומינהל ציבורי ומקומי. בחוגים מסוימים, כמו סוציולוגיה ומדעי המדינה, חלק ניכר מהבוגרים עובד בענפי הטכנולוגיה, אבל הנתונים אינם אומרים באילו תפקידים.
ארבע דרכים לתעשייה, ומה חסר בכל אחת
כמה כיוונים חוזרים במקורות שבדקנו. הטבלה מסכמת מה התואר תורם לכל אחד מהם ומה תצטרכו להוסיף. שתי העמודות האחרונות הן הערכה שלנו, לא דרישה רשמית של מעסיקים.
| תפקיד | מה התואר מביא | מה בדרך כלל חסר | איך מראים את זה |
|---|---|---|---|
| מחקר משתמשים | ראיונות, מחקר איכותני וכמותני, ניתוח ממצאים | היכרות עם תהליך פיתוח מוצר | תיק עבודות עם פרויקט מחקר |
| גיוס ומשאבי אנוש בחברת טכנולוגיה | עבודה עם אנשים והבנה של ארגונים | היכרות עם התפקידים הטכניים שמגייסים אליהם | ניסיון קודם מול קהל או בגיוס |
| ניתוח נתונים | ניסוח שאלות מחקר, וקורסים כמותיים אם למדתם כאלה | כלים טכניים לעבודה עם נתונים | פרויקט על מאגר נתונים אמיתי |
| ניהול מוצר ותפעול לקוחות | הבנה של צרכים והתנהגות של משתמשים | ניסיון בתוך חברת מוצר | תפקיד כניסה בשירות או בתפעול |
השורה האחרונה היא הפחות מבוססת. לא מצאנו מקור שמתאר אותה כמסלול לבוגרי התואר, והיא מופיעה כאן כאפשרות שכדאי לבדוק, לא כהבטחה.
מחקר משתמשים: הדרך הקרובה ביותר לחומר הלימוד
מחקר משתמשים בודק איך אנשים משתמשים במוצר. החוקרים מראיינים משתמשים, צופים בהם מנסים לבצע משימה, ומתרגמים את מה שראו להמלצות לצוות המוצר. מקור משני שבדקנו מציין רקע במדעי החברה או בפסיכולוגיה כרלוונטי לתפקיד, יחד עם כישורי מחקר איכותני וכמותני, ולפי אותו מקור אין דרישה פורמלית לתואר מסוים. לא אימתנו את זה מול מודעות דרושים ספציפיות, ולכן כדאי לבדוק מה מבקשות המודעות שאתם רואים בפועל.
מה צריך כדי להיכנס למחקר משתמשים עם תואר במדעי החברה? בעיקר הוכחה שאתם יודעים לעשות את העבודה. התואר מראה שלמדתם שיטות מחקר, אבל מעסיק ירצה לראות מחקר שתכננתם, ראיונות שערכתם ותובנות שהגשתם בצורה שצוות מוצר יכול לפעול לפיה. הדרך המקובלת לשם היא תיק עבודות, לפעמים בעזרת קורס משלים.
עבודה סמינריונית שבה ראיינתם אנשים יכולה להפוך לפרויקט הראשון בתיק, אם תכתבו אותה מחדש בשפה של מוצר: מה הייתה השאלה, את מי שאלתם, מה מצאתם ומה הייתם ממליצים לשנות. איך בונים תיק כזה ומה כדאי להשאיר בחוץ מוסבר באיך לבנות תיק עבודות שזוכה במשרות.
גיוס ומשאבי אנוש בחברות טכנולוגיה
גיוס ומשאבי אנוש מוזכרים במסלולי מדעי ההתנהגות כיעד מקובל לבוגרים, והם גם הכניסה הפחות טכנית לתעשייה. מגייסת בחברת טכנולוגיה לא כותבת קוד, אבל היא צריכה להבין מספיק כדי לנהל שיחה עם מועמד לתפקיד פיתוח ולהבין מה מנהל הצוות מחפש. את ההבנה הזאת רוכשים בעבודה עצמה, ולכן תפקיד כניסה כמו רכזות גיוס הוא נקודת התחלה סבירה.
בוגרי פסיכולוגיה פונים לאותו כיוון, ופירוט של התפקידים האלה מהצד שלהם יש במה עושים עם תואר בפסיכולוגיה (תואר ראשון), ומה דורש רישוי?. ההבדל אצלכם הוא שאין רישוי שמחכה בסוף הדרך, ולכן ההחלטה אם להישאר בתחום או לעבור ממנו לכיוון אחר תלויה רק בכם.
ניתוח נתונים: הקורסים הכמותיים הם רק ההתחלה
ניתוח נתונים מופיע ברשימות הכיוונים, עם הסתייגות ברורה: הוא דורש כלים טכניים. אם התואר שלכם כלל קורסי סטטיסטיקה ושיטות מחקר כמותיות, יש לכם בסיס להבין מה שואלים ואיך בודקים. מה שחסר בדרך כלל הוא עבודה מעשית בכלים שמעסיקים משתמשים בהם, ופרויקט שמראה אותה. זה פער אמיתי, ולא כדאי להציג את התואר כאילו הוא סוגר אותו לבדו.
מי ששוקל לעבור לתפקיד טכני יותר, כמו אנליסט או אפילו פיתוח, ימצא את השיקולים להסבה במעבר להייטק בלי תואר: איך מחליטים ומתכוננים נכון?. המדריך נכתב למי שאין לו תואר טכני, וזה בדיוק המצב שלכם.
עבודה לסטודנטים למדעי החברה שמקרבת להייטק
הזמן הטוב להתחיל לבנות את ההוכחה הוא בזמן התואר. המשרה הקרובה ביותר לחומר היא עוזר או עוזרת מחקר במחלקות האקדמיות, כמו המודעות שמתפרסמות בלוח של המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. עבודה כזאת נותנת בדיוק את מה שמחקר משתמשים מבקש: איסוף נתונים, ראיונות וניתוח. לא מצאנו תוכנית רשמית שמכוונת סטודנטים למדעי החברה לתעשייה, ולכן את החיבור תצטרכו לעשות בעצמכם.
מעבר לעוזרות מחקר, אלה סוגי עבודה שאפשר לתרגם אחר כך לשפה של הייטק. זו המלצה שלנו, לא רשימה רשמית:
- שירות לקוחות או תמיכה בחברת טכנולוגיה: מכירים מוצר מבפנים ושומעים כל יום את השאלות שמשתמשים שואלים עליו.
- ריכוז או הדרכה: מראים שאתם יודעים לנהל אנשים ושיחות, וזה מה שגיוס ומשאבי אנוש מחפשים.
- סקרים ואיסוף נתונים: בונים ניסיון שימושי גם לניתוח נתונים וגם למחקר משתמשים.
לפני שמחליטים על היקף משרה, כדאי לקרוא את כמה שעות אפשר לעבוד במהלך התואר, ואיך בוחרים משרה?. משרות שמתאימות למערכת שעות של סטודנטים מרוכזות במשרות לסטודנטים.
תואר שני: לא תנאי כניסה שמצאנו
צריך תואר שני כדי לעבוד בהייטק אחרי מדעי החברה? לא מצאנו מקור שדורש תואר שני למשרות הייטק לא טכניות, אם כי מעסיקים מסוימים עשויים להעדיף אותו, ולכן שווה לקרוא את המודעות עצמן. תואר ראשון כללי במדעי החברה גם אינו מוביל לרישוי מקצועי, ובתפקידים שתיארנו כאן לא מצאנו רישוי כלל, כך שאין שלב פורמלי שמחכה אחרי התואר בדרך להייטק.
המצב שונה במקצועות מוסדרים שבוגרים עשויים להמשיך אליהם, כמו פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית, ואותם לא בדקנו כאן. אם אתם שוקלים תואר שני בשביל התעשייה, הגיוני לעשות זאת אחרי תקופה בתפקיד כניסה, כשכבר ברור לכם איזה תחום מעניין אתכם ומה חסר לכם בו.
מה עושים עם תואר במדעי החברה אם הייטק לא מושך
הייטק הוא כיוון אחד, ולפי עבודאטה הוא לא הכיוון המרכזי של בוגרי מדעי החברה הכללי. חינוך, מינהל מקומי ומינהל ציבורי מופיעים בראש רשימת הענפים. מי שנמשך לשם יכול לבנות את החיפוש באותה שיטה: לבחור תפקיד, לקרוא מודעות כניסה ולבדוק מה הן מבקשות. התמונה הרחבה של המעבר מתואר לשוק העבודה, לכל התארים, נמצאת באיך מוצאים עבודה אחרי תואר ראשון, גם בלי ניסיון בתחום?.
איך Jobder מתייחסת לזה
הקושי של בוגרי מדעי החברה שמחפשים כניסה להייטק הוא שקורות החיים לא מספרים את הסיפור. שם התואר לא אומר למגייס שעשיתם מחקר או ניהלתם ראיונות. ב-Jobder גוללים בין משרות ומגישים מועמדות בסוויפ, ואפשר לצרף סרטון הצגה קצר שמוצג למעסיק רק אם סימנתם הרשאת שיתוף. בסרטון כזה אפשר להסביר במשפטים ספורים מה חקרתם ומה מצאתם, וזה בדיוק מה שתפקידי מחקר וגיוס בודקים. משרות בתעשייה מרוכזות במשרות הייטק, ומי שסיים ומחפש תפקיד ראשון ימצא עוד במשרות ללא ניסיון.
משרות הייטק לבוגרי מדעי החברה נפתחות למי שמגיע עם הוכחה לצד התעודה. בחרו תפקיד אחד מהטבלה, קחו עבודה אחת מהתואר שאפשר להציג כפרויקט, וכתבו אותה מחדש בשפה של מי שמגייס לתפקיד הזה.