רוב האנשים שמחפשים עבודה עושים את זה בזמן שהם מועסקים, וזה גם המצב הנוח ביותר לחפש ממנו: אתם לא לחוצים, יש לכם כוח מיקוח, ואתם יכולים לסרב להצעה בינונית. מה שהופך אותו למסובך הוא הצורך לנהל את החיפוש בלי שהמעסיק הנוכחי יידע, לא בגלל שיש בזה משהו פסול אלא כי גילוי מוקדם מעמיד אתכם במצב חלש. המפתח הוא הפרדה מסודרת בין שני העולמות, והיא נקבעת ברובה בשלושה או ארבעה החלטות שמקבלים בהתחלה.
מהו חיפוש דיסקרטי? חיפוש עבודה שמנוהל דרך ערוצים אישיים בלבד, בלי שימוש בזמן או בציוד של המעסיק, ובלי סימנים חיצוניים שמסגירים אותו. הוא אינו חסוי לחלוטין ואי אפשר להבטיח זאת, אבל הוא מצמצם דרמטית את הסיכוי שיתגלה במקרה.
ההפרדה שקובעת את הכול
אימייל פרטי, טלפון פרטי, מחשב שאינו של החברה. שלוש ההחלטות האלה מכסות את רוב הסיכון, וכדאי לקבל אותן לפני שאתם שולחים את ההגשה הראשונה.
הסיבה אינה חשדנות. במקומות עבודה רבים תיבת הדואר, המחשב והרשת הם רכוש המעסיק, ואפשר לגשת אליהם באופן לגיטימי במסגרת ניהול שוטף. די בהודעה אחת שנשלחה מהמקום הלא נכון כדי שהכול ייחשף. מעבר לכך, שימוש בזמן ובציוד של המעסיק לצורך חיפוש עבודה הוא בעיה בפני עצמה, בלי קשר לשאלה אם מישהו שם לב.
מה זה אומר בפועל: אל תפתחו מודעות דרושים מהמחשב בעבודה, גם לא בהפסקה. אל תשמרו קובץ קורות חיים בתיקיות העבודה או בענן של החברה. ואל תנהלו התכתבות עם מעסיקים מהטלפון הארגוני.
איך לעדכן פרופיל בלי לזעוק שאתם מחפשים
זו הנקודה שהכי הרבה אנשים נכשלים בה, והכישלון תמיד נראה אותו דבר: פרופיל שלא נגעו בו שנתיים משתנה לגמרי ביום אחד.
עדכנו בהדרגה. הוסיפו הישג אחד השבוע, עדכנו שורת תיאור בשבוע הבא, השלימו שדה חסר אחר כך. פעולות קטנות ומפוזרות אינן מושכות תשומת לב. בפלטפורמות שמאפשרות זאת, כבו התראות על שינויי פרופיל לפני שאתם עורכים.
מה שכן בולט ואי אפשר להסתיר הוא כותרת בסגנון פתוח להצעות. אל תוסיפו אותה בזמן שאתם מועסקים, אלא אם אתם מוכנים לשיחה עם המנהל שלכם השבוע. אותו כלל חל על שינוי תמונת פרופיל ועל התחברות פתאומית להרבה אנשים בענף.
מה גלוי ולמי
שווה להבין את ההבדל בין סוגי פלטפורמות, כי הוא משנה את רמת הסיכון.
| סוג | מי רואה אתכם | רמת חשיפה |
|---|---|---|
| רשת מקצועית פתוחה | כל אחד, כולל עמיתים | גבוהה |
| לוח דרושים עם מאגר קורות חיים | מגייסים שמחפשים במאגר | בינונית |
| פלטפורמה מבוססת הגשה | מעסיק שהגשתם אליו; מעסיקים מאומתים רק אם הפעלתם מאגר כישרונות | נמוכה, כשהמאגר כבוי |
ב-Jobder מעסיק רואה את הפרופיל שלכם כשהגשתם מועמדות למשרה שלו. בנוסף יש מתג בשם "הצג אותי במאגר הכישרונות", והוא כבוי עד שאתם מסמנים אותו. כשהוא פעיל, מעסיקים מאומתים עם משרה פעילה יכולים למצוא אתכם לפי כישורים, מיקום וניסיון ולפנות אליכם. אין ב-Jobder חסימה של מעסיק מסוים, ולכן אי אפשר להסתיר את הפרופיל דווקא מהמעסיק הנוכחי.
מי שמחפש בדיסקרטיות צריך אם כן להשאיר את המתג הזה כבוי, גם בהרשמה וגם בפרופיל, ולהשאיר כבוי גם את הפרופיל הציבורי של Jobder, שכבוי כברירת מחדל. כשהשניים כבויים אתם יוזמים וההגשה היא החשיפה היחידה: המעסיק הנוכחי יראה את הפרופיל שלכם רק אם הגשתם אליו. סרטון היכרות, אם צירפתם, מוצג גם הוא רק בכפוף להרשאה מפורשת שלכם.
זו הבחנה חשובה כשאתם מחליטים לאן להשקיע: פלטפורמה שבה אתם יוזמים כל חשיפה, כשמאגר הכישרונות כבוי, מתאימה יותר לחיפוש דיסקרטי מאשר מאגר פתוח שמגייסים סורקים.
תיאום ראיונות בלי להיעלם
הדפוס שהכי מושך תשומת לב אינו היעדרות אחת ארוכה אלא שלוש היעלמויות קצרות באותו שבוע.
בקשו שעות קצה: מוקדם בבוקר, בשעת ארוחת צהריים, או בסוף היום. רוב המעסיקים ייענו, כי הם מכירים היטב את המצב ומגייסים מועמדים מועסקים כל הזמן. אם יש כמה ראיונות, רכזו אותם לאותו יום וקחו יום חופש אחד.
שלוש טעויות שכדאי להימנע מהן: שיחת וידאו מחדר ישיבות או מהרכב בחניון של המשרד, לבוש חריג ביום שיש בו ראיון, ומענה לשיחות לא מזוהות בנוכחות עמיתים. אם נשאלתם ישירות, תשובה קצרה על עניין אישי מספיקה לחלוטין ואינה מחייבת פירוט.
מה לבקש מהמעסיק החדש
אמרו במפורש בשיחה הראשונה שאתם מועסקים ומבקשים דיסקרטיות. זה מקובל לגמרי ואף מעסיק מנוסה לא יופתע.
שתי בקשות ספציפיות שווה לנסח: שלא ייצרו קשר עם המעסיק הנוכחי או עם ממליצים משם לפני שסוכם אחרת, ושלא ידברו על המועמדות שלכם עם אנשים בענף. מעסיק שמתקשה עם הבקשות האלה מספר לכם משהו חשוב על עצמו כבר עכשיו.
את הממליצים מהמקום הנוכחי שומרים לסוף, אחרי שהתגבשה הצעה. ממליצים ממקומות קודמים אפשר לתת בכל שלב, וכדאי להכין אותם מראש כדי שלא יופתעו.
דיסקרטיות אינה בידוד
יש נטייה להפוך חיפוש דיסקרטי לחיפוש חשאי לגמרי, ולוותר על הערוץ היעיל ביותר: אנשים שמכירים אתכם. זו טעות, כי רוב התפקידים הטובים מגיעים דרך קשר ולא דרך מודעה.
אפשר לשמור על שניהם. דברו עם אנשים מחוץ לארגון הנוכחי, נסחו את הפנייה כשיחה ולא כהכרזה, ובקשו במפורש שזה יישאר בינינו. משפט אחד כזה עובד כמעט תמיד. הרחבה על בניית הערוץ הזה נמצאת בנטוורקינג בחיפוש עבודה, והמסגרת הכללית לניהול חיפוש מסודר באסטרטגיית חיפוש עבודה.
מתי כן לספר, ואיך
רק כשיש הצעה כתובה ביד וקיבלתם החלטה. שיחה מוקדמת יותר מעמידה אתכם במצב חלש, כי אם התהליך לא יסתיים כמתוכנן נשארתם במקום שבו ידוע שרציתם לעזוב.
כשאתם כן מודיעים, עשו זאת מסודר: הודעה מוקדמת כנדרש, הצעה לחפיפה, ונימה שאינה שורפת גשרים. הענף קטן ואתם עוד תיפגשו עם האנשים האלה, לפעמים בצד השני של השולחן. איך לעשות את זה נכון מפורט באיך להתפטר בצורה נכונה.
מה עושים כשזה כבר התגלה
זה קורה, ולא תמיד באשמתכם. אם המנהל שאל אתכם ישירות, שקרו לא משתלם: הוא בדרך כלל כבר יודע משהו, והכחשה שתתגלה פוגעת יותר מהעובדה עצמה.
הגישה שעובדת הכי טוב היא לומר את האמת בגרסה המצומצמת: שאתם בוחנים אפשרויות, שאין שום דבר סגור, ושאתם מתכוונים לנהוג בהגינות בכל מקרה. אל תתחייבו ללוח זמנים שאינכם שולטים בו, ואל תשתמשו בזה כמנוף למשא ומתן אלא אם התכוונתם לכך מראש.
שווה גם להיערך לאפשרות שהיחס אליכם ישתנה. במקומות מסוימים זה לא קורה כלל, ובאחרים אתם יורדים מרשימת המשימות החשובות. אם המצב הפך ללא נסבל, זה הופך את החיפוש לדחוף יותר, וכדאי לעדכן את הקצב בהתאם ולא להעמיד פנים שכלום לא השתנה.
כמה זמן זה לוקח, ולמה זה משנה
חיפוש מתוך עבודה נמשך בדרך כלל יותר מחיפוש במשרה מלאה, פשוט כי יש פחות שעות פנויות. זה לא כישלון אלא נתון לתכנן לפיו, והציפייה הלא נכונה היא מה שגורם לאנשים לוותר באמצע.
קבעו קצב שאפשר לעמוד בו לאורך חודשים ולא שבועיים: שתי הגשות ממוקדות בשבוע עדיפות על עשרים הגשות בערב אחד ואז חודש של כלום. חיפוש ממוקד גם מייצר שיחות טובות יותר, כי יש לכם זמן להתכונן לכל אחת.
היתרון הגדול שלכם הוא שאתם לא חייבים להסכים. מי שמחפש מתוך אבטלה נמצא בלחץ זמן וכסף; אתם לא. זו הסיבה שדווקא כאן שווה לסרב להצעה בינונית ולהמתין לנכונה, וזה גם מה שהופך את הדיסקרטיות למשתלמת: היא מה ששומר על העמדה הזאת.
תרחיש: איך זה מתגלה בדרך כלל
כמעט אף פעם לא בגלל שמישהו חקר. במקרה הנפוץ ביותר, אדם עדכן את הפרופיל שלו במלואו בערב אחד, ולמחרת עמית שאל אותו על זה בצחוק ליד הקפה. במקרה השני בתדירותו, שיחת ראיון התנהלה מחדר ישיבות של המשרד.
שימו לב שבשני המקרים לא היה שום ניטור ושום חשדנות. הגילוי היה תוצאה של סימן גלוי שאפשר היה להימנע ממנו בקלות. זו בדיוק הסיבה שההפרדה בהתחלה שווה יותר מכל זהירות בהמשך.
מסקנה: קבעו את שלושת הכללים היום
לפני ההגשה הראשונה, הגדירו שלושה דברים: אימייל פרטי לחיפוש, טלפון פרטי בלבד להתכתבות, ואף פעולה מהמחשב של העבודה. שלושת אלה מכסים את רוב הסיכון ולוקחים חמש דקות להגדיר. אחר כך עדכנו את קורות החיים בנחת לפי המדריך לכתיבת קורות חיים, והתכוננו לשיחות עם שאלות נפוצות בראיון עבודה. אם אתם בתחילת דרך או בין תחומים, שווה לעבור גם על משרות ללא ניסיון כדי לראות מה פתוח בפועל. חיפוש מתוך עבודה הוא העמדה החזקה ביותר שיש; שווה לשמור עליה.