איך מגייסים סטודנטים ובוגרי קורסים בלי לסנן את הטובים?

גיוס סטודנטים ובוגרי קורסים נכשל לרוב לא בשלב המיון אלא בשלב כתיבת המודעה. דרישת ניסיון שלא באמת נחוצה, ושעות עבודה שלא נכתבו, מסננות את הקהל שאליו התכוונתם עוד לפני שהגיש מועמדות. הקהל הזה גדול, זמין ומגיב מהר, אבל הוא גם לא אחיד: טווח ניסיון רחב, זמינות שמשתנה לפי תקופת הלימודים, ופרופילים שלא נראים כמו קורות חיים קלאסיים. מי שמתאים את הדרישות ואת התהליך למציאות הזאת מקבל זרם מועמדים סדיר; מי שלא, מקבל מודעה שקטה ומסיק ממנה מסקנה שגויה.

מה נחשב "בוגר קורס"? כל מי שסיים הכשרה מקצועית ממוקדת, בוטקמפ או קורס תעודה, בלי בהכרח תואר אקדמי. מבחינת התפקיד מדובר במועמד עם כישורים מעודכנים והתנסות מעשית מוגבלת, לא במועמד חסר יכולת.

למה הקהל הזה מתנהג אחרת

שלושה הבדלים מעשיים. ראשית, מהירות: מועמדים צעירים מגישים מהטלפון ומצפים לתשובה בימים ולא בשבועות, כך שתהליך איטי מאבד אותם לטובת מעסיק אחר גם כשהם מתאימים. שנית, ניסיון מפוזר: הערך שלהם יושב בפרויקטים, בעבודות קודמות מתחום אחר ובקורסים, לא בשורה אחת של ותק. שלישית, זמינות מחזורית: אותו מועמד יכול להיות זמין מאוד בקיץ ומוגבל מאוד בינואר.

אף אחד משלושת אלה אינו בעיה, אבל כל אחד מהם הופך לבעיה אם התהליך בנוי לקהל אחר. עסק שמנהל את הגיוס לצד התפעול היומיומי ימצא מסגרת מלאה בגיוס עובדים בלי מחלקת HR.

המודעה היא המסנן האמיתי

לפני שמסתכלים על מועמד אחד, עברו על המודעה ושאלו על כל שורת דרישה: האם באמת אי אפשר בלעדיה. רוב מודעות הכניסה נושאות דרישות שהועתקו ממודעה ישנה יותר ולא נבחרו במודע.

כדאי לכתובכדאי להוריד מרשימת הדרישות
שעות וימים מדויקים, וגמישות בתקופת בחינות"ניסיון קודם" כשהתפקיד הוא תפקיד כניסה
מה עושים בתפקיד ביום רגילתואר אקדמי שאינו נדרש לתפקיד או לרגולציה
מה נלמד אצלכם ומה צריך לדעת מראשרשימת כלים ארוכה שרובה ניתן ללמוד בשבוע
למי המועמד מדווח ומי מלווה אותו"אנרגיות" ותכונות אישיות שאי אפשר לבדוק

העמודה הימנית אינה רשימה של דרישות מיותרות בלבד. כל פריט בה פועל כתנאי סף שקט: מועמד קורא אותו, מסיק שהוא לא מתאים, ולא מגיש. לניסוח מלא של מודעה שעובדת יש מדריך לכתיבת מודעת דרושים.

מה באמת אומר "אין ניסיון"

כמעט תמיד זה אומר "אין ניסיון בתפקיד הזה בדיוק", ולא "לא עשה כלום". מועמד שעבד שנתיים בשירות לקוחות ועכשיו מחפש תפקיד בק-אופיס מביא איתו התמודדות עם לקוח קשה, עמידה בקצב ועבודה לפי נהלים. אלה כישורים מועברים, והם לא יופיעו בשדה "שנות ניסיון בתפקיד".

הבדיקה המעשית פשוטה: במקום לחפש ותק, חפשו ראיה אחת לכל דרישה מהותית. אם הדרישה היא סדר ואחריות, פרויקט גמר שהוגש בזמן הוא ראיה. אם הדרישה היא עבודה מול אנשים, משמרת בחנות היא ראיה. מסגרת מסודרת להפרדה בין תנאי סף, סימנים חיוביים ושאלות לבירור מופיעה בסינון מועמדים: איך לעשות את זה נכון.

זמינות: הפרמטר שהכי הרבה פעמים נשבר

זה הנושא שמפיל הכי הרבה תהליכים בשלב מאוחר ויקר. סטודנט שהגיע לראיון שני ורק אז מגלה שהמשמרת קבועה בשעה שבה יש לו הרצאה הוא בזבוז זמן של שני הצדדים, וברוב המקרים אפשר היה למנוע אותו בשאלה אחת בשיחה הראשונה.

כתבו את השעות במודעה, שאלו על זמינות לפני הראיון ולא אחריו, והחליטו מראש מה קורה בתקופת בחינות. עסקים שמצליחים עם הקהל הזה בדרך כלל בונים משמרות קבועות ומאפשרים החלפה מסודרת, במקום לדרוש זמינות מלאה ואז לספוג ביטולים.

איך נראה המיון בפועל

אחרי שהמודעה מנוסחת נכון, המיון עצמו קצר. במסך המעסיק ב-Jobder עוברים על מועמד אחד בכל פעם ורואים את הפרופיל המלא: המשרה שאליה הגיש, שנות ניסיון, מיקום, כישורים ותיאור אישי, וסרטון היכרות אם המועמד בחר לשתף. קיימים שני מסננים בלבד, מרחק וסף ניסיון מינימלי, וברירת המחדל של סף הניסיון היא אפס. בתפקידי כניסה זו בדרך כלל ההגדרה הנכונה, והעלאתו היא בדיוק סוג הפעולה שמסננת את הקהל שביקשתם לגייס.

לכל מועמד מסמנים Like או Skip, ואם דילגתם בטעות יש ביטול שמחזיר את חמש הפעולות האחרונות. את זרימת המיון המלאה אפשר לראות בעמוד גיוס עובדים בסוויפ, ומועמדים מהקהל הזה מרוכזים גם בקולקציית משרות לסטודנטים.

תרחיש: משרת עזרה בחנות לפני תקופת החגים

בעלת חנות צריכה שני עובדים לחודשיים. המודעה הראשונה שלה דורשת "ניסיון קודם בקמעונאות" ולא מציינת שעות, ומגיעות אליה ארבע הגשות. אחרי עריכה קצרה, שבה דרישת הניסיון יורדת ובמקומה נכתבים ימים ושעות מדויקים ומשפט על גמישות בתקופת בחינות, מגיעות שלושים ואחת הגשות בשבוע. המועמדים אינם טובים פחות; הם פשוט ידעו סוף סוף אם הם מתאימים.

מכאן המיון מהיר: היא מסמנת שמונה מועמדים להמשך, שואלת את כולם את אותה שאלה על זמינות, ומזמנת ארבעה. שימו לב מה השתנה בפועל, כי זה עיקר העניין: לא נוסף כלי ולא נוספה עבודה, רק ירדה דרישה שלא הייתה נחוצה ונוספו שתי שורות מידע.

השבועות הראשונים, ששם רוב הגיוסים האלה נשברים

גיוס מוצלח של סטודנט או בוגר קורס לא נגמר בחתימה. זה בדיוק הקהל שבו חפיפה חלשה עולה ביוקר, כי אין לו ניסיון קודם שממנו אפשר להשלים פערים לבד. עובד ותיק שקיבל הסבר חלקי ישאל שאלה או ינחש נכון; מי שזו עבודתו הראשונה בתחום פשוט ייתקע, ולרוב לא יגיד.

שלושה דברים מכסים את רוב הסיכון. ראשית, קבעו מי מלווה אותו בשבועיים הראשונים, בשם ולא "מי שפנוי". שנית, כתבו את חמש המשימות הראשונות שהוא אמור לדעת לבצע לבד בסוף השבוע הראשון, כך שגם הוא וגם אתם יודעים מה נחשב הצלחה. שלישית, קבעו שיחת משוב קצרה בסוף השבוע הראשון ועוד אחת בסוף החודש. שיחה של עשר דקות בשבוע הראשון חוסכת בדרך כלל את ההתפטרות של החודש השני.

שימו לב גם לדבר שלא נראה בטבלת המשמרות: מועמד צעיר שהגיע לתפקיד ראשון בתחום מודד את עצמו מול ציפייה שהוא המציא בעצמו, ולרוב היא מחמירה מזו שלכם. אמירה מפורשת בסגנון "בשלב הזה עוד לא מצפים ממך לעשות את זה לבד" משנה את התמונה יותר מכל תמריץ. זה גם מה שהופך את העובד הזה לכזה שיישאר יותר מתקופה אחת, וגיוס חוזר של אותו תפקיד כל שלושה חודשים יקר בהרבה מחפיפה מסודרת.

מה למדוד אחרי חודש

בדקו שלושה דברים בלבד: כמה מועמדים הגישו, כמה נפסלו על זמינות אחרי שכבר הושקע בהם זמן, וכמה זמן עבר מהגשה לתשובה ראשונה. אם הפסילות על זמינות גבוהות, המודעה לא ברורה מספיק. אם זמן התגובה ארוך, תאבדו מועמדים טובים למעסיק מהיר יותר, וזה קורה בקהל הזה מהר במיוחד. הקשר בין קצב התהליך לנשירה של מועמדים מפורט בחוויית מועמד בעסק קטן.

שלושת המספרים האלה מספיקים, ודווקא בגלל שהם מעטים אפשר להסתכל עליהם באמת בסוף כל חודש. אל תוסיפו מדדים לפני שתיקנתם את מה שהשלושה כבר מראים: ברוב העסקים הקטנים הבעיה מתגלה כבר בראשון או בשני, והיא כמעט תמיד ניסוח ולא כמות. אם שלושתם נראים תקינים והמשרה עדיין לא מאוישת, זה הרגע לבדוק את השכר המוצע מול השוק ולא את התהליך.

תפקידי כניסה בהייטק, כמו junior developer, QA ו-data, הם מקרה פרטי עם דרישות משלו, ויש לו מדריך ייעודי לגיוס ג׳וניורים. מי שמפרסם משרה ראשונה במערכת ימצא את הרצף המלא במדריך למעסיק חדש.

מסקנה: תקנו את המודעה לפני שתחפשו מועמדים

קחו את המודעה הפעילה שלכם ומחקו ממנה דרישה אחת שאינה הכרחית, והוסיפו שורה אחת עם שעות העבודה. זו העריכה עם ההחזר הגבוה ביותר בגיוס סטודנטים ובוגרי קורסים, והיא לוקחת פחות מחמש דקות. אחרי שהיא במקום, המיון עצמו הופך לעניין של קריטריונים אחידים ותשובה מהירה, ולא של חיפוש מועמד מושלם שממילא לא קיים בתפקיד כניסה.

שאלות נפוצות

איך בודקים מועמד סטודנט או בוגר קורס בלי שנות ניסיון?

מחליפים את השאלה "כמה שנים" בשאלה "מה הוא כבר עשה בפועל". פרויקט גמר, עבודה מעשית בקורס, תפקיד קודם בתחום אחר שדרש אחריות או שירות לקוחות, והתנסות חלקית כולם מספקים ראיות אמיתיות. בפרופיל עצמו התמקדו ברשימת הכישורים ובתיאור האישי, ולא רק בשדה הניסיון שסביר שיהיה ריק או נמוך. שאלה אחת בשיחה קצרה מסננת טוב יותר מכל ניחוש מהמסך: בקשו לתאר משימה אחת שהם ביצעו מתחילתה ועד סופה. התשובה מגלה סדר עבודה, יכולת ללמוד ורמת עצמאות, וכל אלה רלוונטיים לתפקיד כניסה הרבה יותר משנתיים ותק על הנייר. שימו לב גם לניסיון מתחום אחר לגמרי: משמרת בחנות או עבודה במוקד מלמדות עמידה בקצב ועבודה מול אנשים, והן ראיה לכל דבר.

מה הטעות הנפוצה ביותר בגיוס סטודנטים?

לכתוב דרישת ניסיון שלא באמת נחוצה, ואז להתפלא שאין מועמדים. "שנתיים ניסיון" במשרת כניסה מסננת בדיוק את הקהל שאליו התכוונתם, ולרוב היא שרד מהעתקה של מודעה ישנה ולא מהחלטה מודעת. הטעות השנייה בתדירותה היא לא לכתוב את שעות העבודה. סטודנט שלא יודע אם המשרה מתאימה למערכת השעות שלו פשוט לא יגיש, או יגיש ויתברר כלא זמין אחרי שכבר השקעתם בו זמן. שתי הטעויות האלה מתוקנות בחמש דקות עריכה במודעה, והן משפיעות על כמות המועמדים יותר מכל דבר אחר שתעשו. הטעות השלישית, שקטה יותר, היא זמן תגובה ארוך: בקהל הזה מועמד טוב מתקבל למקום אחר תוך ימים, ולכן מודעה מצוינת עם מענה איטי עדיין תפסיד אותו.

האם כדאי לדרוש תואר אקדמי בתפקידי כניסה?

רק אם התפקיד או הרגולציה באמת מחייבים אותו. בוגרי הכשרות מקצועיות ובוטקמפים מגיעים לעיתים קרובות עם כישורים ממוקדים ומעודכנים יותר מבוגר תואר כללי, במיוחד בתפקידים טכניים. אם התואר הוא העדפה ולא תנאי, כתבו אותו כיתרון במפורש במקום להכניס אותו לרשימת הדרישות, אחרת הוא יפעל כתנאי סף שקט שפוסל מועמדים מתאימים לפני שראיתם אותם. שווה גם לשאול את עצמכם מה בדיוק התואר אמור להעיד עליו: אם התשובה היא יכולת למידה או עמידה במשימות ארוכות, יש דרכים ישירות יותר לבדוק את זה בשיחה, למשל לבקש לתאר פרויקט שנמשך כמה חודשים ואיך הוא נוהל עד הסוף.

איך מנהלים זמינות משתנה של סטודנטים?

מגדירים אותה כנתון בתהליך ולא כהפתעה בסופו. כתבו במודעה את טווח השעות והימים הנדרשים, ציינו אם יש גמישות בתקופת בחינות, וברר את הזמינות בשיחה הראשונה ולא אחרי הראיון השני. סטודנטים רבים זמינים מאוד בחלק מהשנה ופחות באחר, וזה לא חוסר רצינות אלא מציאות שאפשר לתכנן לפיה. עסקים שמצליחים עם הקהל הזה בדרך כלל בונים משמרות קבועות מראש ומאפשרים החלפה מסודרת, במקום לדרוש זמינות מלאה ואז להתמודד עם ביטולים. תיאום ציפיות מוקדם חוסך את רוב הנשירה באמצע התהליך, והוא גם מה שמאפשר לאותו עובד להישאר אצלכם יותר מסמסטר אחד במקום להתחלף כל כמה חודשים.

איך נראה מסך המיון של המעסיק ב-Jobder?

המעסיק עובר על מועמד אחד בכל פעם. הכרטיס מציג את השם והתפקיד, את המשרה שאליה הוגשה המועמדות, שנות ניסיון, מיקום, כישורים ותיאור אישי, וסרטון היכרות רק אם המועמד אישר לשתף אותו. יש שני מסננים: מרחק בקילומטרים וסף ניסיון מינימלי, שברירת המחדל שלו היא אפס ולכן בתפקידי כניסה בדרך כלל אין סיבה לגעת בו. לכל מועמד מסמנים Like או Skip, וקיים כפתור ביטול שמחזיר את חמש הפעולות האחרונות. ההחלטה הסופית נשארת אצל המעסיק; הממשק רק מקצר את הדרך למידע ולא מחליף ראיון או בדיקת התאמה. בתפקידי כניסה כדאי להשאיר את סף הניסיון על אפס ולהסתמך על הקריטריונים שהגדרתם במודעה.

פרסמו משרה ומצאו מועמדים ב-Jobder

אדיר
מייסד Jobder
מייסד Jobder, פלטפורמת חיפוש העבודה החכמה. כותב על חיפוש עבודה, גיוס ושוק התעסוקה בישראל מתוך עבודה יומיומית עם מחפשי עבודה ומעסיקים.