רוב הזמן שמבוזבז בחיפוש עבודה לא הולך על הגשות. הוא הולך על החלטה אם להגיש — לקרוא מודעה שלוש פעמים, לנסות להבין מה בדיוק התפקיד, ולבסוף לשלוח קורות חיים "ליתר ביטחון".
יש דרך מסודרת יותר, והיא מתחילה בהפרדה אחת שחוסכת את רוב ההתלבטות: התאמה מקצועית היא לא אותו דבר כמו תנאים.
ההפרדה שמשנה את סדר הבדיקה
כשמסתכלים על משרה, מעורבבות בראש שתי שאלות שונות לגמרי:
האם זו העבודה שאני רוצה לעשות? התחום, התפקיד, סוג המשימות.
האם התנאים מתאימים לי? מיקום, שכר, היקף משרה, עבודה מהבית.
שתיהן חשובות, אבל הן לא שקולות. אפשר להתפשר על נסיעה ארוכה יותר או על שכר בתחילת הטווח. קשה מאוד להתפשר על כך שזו לא העבודה שרציתם.
לכן הסדר הנכון הוא: קודם לענות על השאלה הראשונה, ורק אם התשובה חיובית — להשקיע זמן בשנייה. רוב האנשים עושים את זה הפוך, כי התנאים כתובים בבירור במודעה והתפקיד לפעמים לא.
איך לבדוק את ההתאמה המקצועית בשתי דקות
שלוש שאלות, לפי הסדר:
מה עושים בתפקיד הזה ביום שלישי רגיל? אם אי אפשר לענות מהמודעה, זה סימן שצריך לשאול, לא לנחש.
האם התפקיד הזה קרוב למה שכבר עשיתי, או קפיצה? שתי התשובות בסדר. אבל אם זו קפיצה, כדאי לדעת את זה מראש ולהתייחס לזה בהגשה במקום לקוות שלא ישימו לב.
האם הייתי רוצה לעשות את זה עוד שנה? שאלה פשוטה שמסננת הרבה "למה לא, ננסה".
רק אחרי שלוש התשובות האלה שווה לעבור לשכר, למיקום ולשאר.
מה ציון ההתאמה כן אומר לכם, ומה לא
ב-Jobder מופיע לצד משרות ציון התאמה. שווה להבין מה הוא מסכם, כי זה הופך אותו לשימושי במקום למסתורי.
הוא מחשב שבעה גורמים: התחום והתפקיד, חפיפת הכישורים, הוותק מול רמת המשרה, המיקום ואופי העבודה, השכר, סוג המשרה והעדפת אופן העבודה. פירטנו בדיוק איך הוא עובד אם מעניין אתכם לעומק.
מה שחשוב למי שמחליט אם להגיש:
הציון הוא סימן, לא פסק דין. הוא לא מנבא אם תצליחו בתפקיד — הוא משווה בין מה שכתבתם לבין מה שכתוב במודעה.
הוא לא יודע מה שלא סיפרתם. למה אתם מחפשים דווקא עכשיו, מה חשוב לכם בצוות, כמה אתם מוכנים להתפשר על נסיעה — כל אלה לא נמצאים בו.
והוא לא מודד אישיות או התאמה תרבותית. אין רכיב כזה במערכת. זה נבחן בשיחה עם אדם, לא במספר.
ולמה דווקא ציון נמוך שווה תשומת לב
כאן נמצא החלק הכי שימושי, והוא מפתיע רבים: ציון נמוך יכול לנבוע משתי סיבות הפוכות לגמרי.
סיבה ראשונה: המשרה בתחום אחר משלכם. זה מידע אמיתי, ובדרך כלל שווה להקשיב לו.
סיבה שנייה: פשוט אין מספיק מידע. מודעה עם שורה אחת של דרישות לא נותנת הרבה לחשב עליו, והציון יהיה זהיר בהתאם.
המערכת מבחינה בין השתיים במפורש — חוסר מידע לא נחשב אצלה לחוסר התאמה. אבל אתם צריכים להבחין ביניהן כשאתם מחליטים. אם קראתם מודעה דלה והתוכן שלה מדבר אליכם, הציון הנמוך אומר בעיקר שהמעסיק לא פירט מספיק. זה כמעט תמיד שווה הגשה.
למה הסדר ברשימה לא זהה לסדר הציונים
דבר אחד ששווה לדעת כדי לא להתבלבל: הרשימה שאתם רואים לא ממוינת רק לפי הציון.
קודם מוצגות משרות שזוהו כשייכות לתחום שלכם, אחריהן משרות שאין עליהן מספיק מידע כדי להכריע, ורק בסוף משרות ששייכות בבירור לתחום אחר. בתוך כל קבוצה, הציון קובע.
המשמעות המעשית: משרה עם ציון נמוך שמופיעה גבוה היא כמעט תמיד משרה מהתחום שלכם. ומשרה עם ציון גבוה יותר שמופיעה נמוך היא בדרך כלל מתחום אחר, שבמקרה עונה היטב על המיקום והשכר. ההיגיון פשוט: תנאים טובים לא הופכים תפקיד לא רלוונטי לרלוונטי.
מה שהכי משפיע על מה שתראו
אם התחושה שלכם היא "המשרות שמוצעות לי לא רלוונטיות", הסיבה השכיחה ביותר אינה האלגוריתם אלא שדה התחום הריק בפרופיל.
כשלא ציינתם תחום, המערכת מנסה להסיק אותו מהטקסט החופשי שכתבתם. היא עושה את זה בזהירות מכוונת: היא מזהה ניסוחים שונים של אותו תפקיד, אבל לא מרחיבה לתפקידים סמוכים שלא כתבתם. מי שכתב "מפתח" יקבל תפקידי פיתוח — היא לא תניח שהתכוון גם ל"מהנדס תוכנה", כי זה שם אחר.
זו החלטה נכונה, כי הרחבה אוטומטית הייתה מציפה אתכם ברעש. אבל המשמעות ברורה: מה שלא אמרתם לא נלקח בחשבון.
שלושת הדברים שמשנים הכי הרבה, לפי הסדר:
- ציינו את התחום. זה הגורם עם המשקל הגדול ביותר, וגם זה שקובע באיזו קבוצה המשרות מסודרות.
- מלאו כישורים באמת. הוספת כישור לא יכולה להוריד את הציון — זה היה באג שתיקנו, ואין שום יתרון בקיצור הרשימה.
- השלימו ותק, מיקום וטווח שכר. לא כי כל אחד מהם מכריע, אלא כי ככל שנצפה יותר מידע, הציון מדויק פחות זהיר.
ומה אם אתם באמצע מעבר תחום
זה המקרה שבו כל השיטה למעלה עובדת קצת אחרת, ושווה לומר אותו במפורש.
כשאתם עוברים תחום, ההתאמה המקצועית תהיה נמוכה — וזה נכון, לא תקלה. הפרופיל שלכם מתאר את מה שעשיתם, לא את מה שאתם רוצים לעשות.
שני דברים מעשיים: ראשית, עדכנו את שדה התחום למה שאתם מחפשים עכשיו, לא למה שהייתם. שנית, בהגשה עצמה הסבירו את המעבר במקום לקוות שלא ישאלו. כתבנו בנפרד על מעבר תפקיד בלי ניסיון מדויק.
מקרה נפוץ: אין לכם עדיין ניסיון בתחום
אם אתם בתחילת הדרך, ההיגיון למעלה עדיין תקף אבל הדגש זז.
בלי ותק, שני הגורמים שנשארים לכם הם התחום והכישורים. לכן דווקא אצלכם משתלם במיוחד לציין תחום ולמלא כישורים בכנות — הם כמעט כל מה שיש למערכת לעבוד איתו.
שווה גם להסתכל על משרות שמיועדות במפורש למי שמתחיל. משרות ללא ניסיון הן נקודת פתיחה סבירה יותר מאשר לנסות את המזל במשרות שמבקשות שלוש שנים.
ועוד נקודה שקל לפספס: מודעה שמבקשת "שנתיים ניסיון" לא תמיד מתכוונת לזה כתנאי סף. אם התוכן מדבר אליכם ויש לכם חלק מהכישורים, הגשה עם משפט הסבר קצר עדיפה על ויתור מראש.
שלוש טעויות שמבזבזות הכי הרבה זמן
לקרוא את השכר קודם. זה הנתון הכי קל לקריאה ולכן הראשון שהעין נתפסת בו, אבל הוא לא אמור להכריע לפני שברור מה התפקיד. משרה מצוינת בטווח שכר בינוני עדיין שווה שיחה; משרה לא רלוונטית בשכר גבוה לא תהפוך לרלוונטית.
להגיש כי "זה לוקח שתי דקות". זה נכון להגשה בודדת ולא נכון לחמישים. העלות האמיתית אינה בהגשה אלא במה שקורה אחריה — מעקב, ציפייה, ותשומת לב שמתחלקת בין דברים שלא היו אמורים להיכנס לרשימה.
לפסול בגלל דרישה אחת. "שנתיים ניסיון" או כלי ספציפי שלא עבדתם איתו הם לרוב תיאור של המועמד האידיאלי, לא תנאי סף. אם שאר התיאור מדבר אליכם, הגשה עם משפט הסבר עדיפה על ויתור שקט.
סיכום מעשי
שיטה אחת, בסדר הזה:
- האם זו העבודה שאני רוצה? אם לא — הלאה, בלי קשר לתנאים.
- אם כן — האם המודעה מספיק ברורה כדי להחליט? אם לא, שאלו.
- רק עכשיו — מיקום, שכר, היקף.
- השתמשו בציון כסימן: גבוה הוא עידוד, נמוך הוא שאלה, לא תשובה.
שווה לזכור שהשיטה הזו לא נועדה לצמצם את מספר ההגשות אלא להעביר את הזמן מהמקום הלא נכון למקום הנכון. במקום עשרים דקות של התלבטות מול מודעה עמומה, חמש דקות של בדיקה מסודרת ואז הגשה אמיתית עם משפט שמסביר למה דווקא אתם.
והדבר האחד שמשפר את כל הרשימה מראש: פרופיל שמצהיר על התחום שאתם מחפשים. השלימו אותו ותראו את ההבדל כבר בכמה המשרות הראשונות.