גיוס מגוון והכלה: איך עושים את זה בפועל

גיוס מגוון ומכיל, בעסק קטן, לא מתחיל בהצהרת כוונות אלא בבדיקה של שלושה דברים קונקרטיים: מה כתוב במודעת הדרושים, איך נראה תהליך הסינון, ואיפה בכלל מחפשים מועמדים. שינוי בשלושת אלה משפיע יותר מכל סלוגן על גיוון. המדריך הזה עובר עליהם אחד-אחד, עם צעדים שאפשר ליישם בשבוע הקרוב ובלי מחלקת HR.

נתחיל בהגדרה, כי המונח הזה נשחק. מה נחשב גיוס מגוון ומכיל? תהליך שבו מועמד נפסל רק מסיבות שקשורות ליכולתו לבצע את התפקיד. זה הכול. לא מכסות, לא הצהרות ולא ערכים על הקיר — פשוט תהליך שבו כל חסם שאינו מקצועי נבדק ומוסר. הניסוח הזה נשמע צנוע, והוא בדיוק מה שהופך את הנושא לבר-יישום בעסק של שמונה אנשים.

למה זה משנה לעסק קטן, לא רק לתאגיד

עסק קטן שמגייס מתוך מעגל מוכר בלבד (מכרים, המלצות מהצוות הקיים) מצמצם לעצמו בלי משים את מאגר המועמדים למי שכבר דומה למי שיש. זו לא כוונה רעה, אלא תוצאה טבעית של גיוס דרך רשת חברתית מצומצמת. הרחבת הערוצים והתהליך פותחת גישה למועמדים טובים שפשוט לא היו נכנסים למעגל הזה.

מה בודקים במודעת הדרושים

בדיקה מעשית לכל אחד מהסעיפים האלה: עברו על המודעה עם עיפרון ושאלו על כל שורה "אם מועמד מצוין לא עומד בדיוק בזה, הייתי פוסל אותו?". כל שורה שהתשובה עליה שלילית עוברת מ"חובה" ל"יתרון", ורוב רשימות החובה מתכווצות בתרגיל הזה בחצי.

ארבעה חסמים שאין להם קשר ליכולת

הדרך המהירה ביותר להתחיל היא לעבור על התהליך הקיים ולחפש את החסמים שנכנסו אליו בלי החלטה. ארבעה חוזרים כמעט בכל עסק קטן:

החסםלמה הוא לא קשור ליכולתמה לעשות במקום
דרישת תואר בתפקיד שלא מחייב אותוהתואר מעיד על מסלול, לא על יכולת ביצועתארו מה צריך לדעת לעשות, וקבלו גם קורס, הסבה או לימוד עצמי
דרישת ותק במספר שניםשנה עם ליווי טוב שווה יותר משלוש בליהגדירו רמת מיומנות, ובדקו אותה בפועל
ראיונות רק באמצע יום עבודהפוסל מי שכבר עובד או מטפל במישהוהציעו גם שעות מוקדמות, מאוחרות או שיחת וידאו
תהליך של ארבע פגישות ומטלת בית ארוכהעלות הזמן לא מתחלקת שווה בין מועמדיםקצרו לשני שלבים, ותחמו מטלה לשעתיים

שתי השורות האחרונות הן אלה שהכי קל לתקן והכי נוטים לשכוח. תהליך ארוך ולא גמיש הוא מסנן שקט: הוא לא פוסל אף אחד רשמית, אבל מי שאין לו גמישות ביומן פשוט נושר באמצע.

תהליך סינון שלא מסנן שלא בכוונה

התהליך עצמו יכול לייצר הטיה גם בלי כוונה: מי שמסתכל על קורות חיים ומחליט תוך שניות מושפע מרושם ראשוני שלא תמיד קשור ליכולת האמיתית. שני כלים פשוטים מצמצמים את זה:

  1. קריטריונים כתובים מראש, לפני שרואים מועמד ראשון, כך שההחלטה נשענת על מה שהוגדר ולא על תחושה רגעית.
  2. ראיון מובנה שבו כל המועמדים נשאלים אותן שאלות-ליבה, כמתואר במדריך ראיון מובנה. זה מאפשר השוואה הוגנת בין מועמדים, במקום החלטה שמבוססת על "כימיה" סובייקטיבית.

במערכת הגיוס של Jobder, המועמדים שמגישים מועמדות למשרה מדורגים לפי ציון התאמה שמחושב מכישורי הפרופיל, הניסיון, המיקום, השכר ודרישות המשרה, לא לפי רושם חזותי מקורות חיים מעוצבים. זה לא "פותר" הטיה. כרטיס המועמד במסך המעסיק מציג גם תמונה, שם וסרטון אופציונלי, לצד תפקיד, ניסיון וכישורים, והסרטון משמש לבדיקה אנושית ואינו נכנס לציון. מכיוון שהרושם הראשון מהכרטיס עדיין חזותי, קריטריונים כתובים מראש חשובים כאן במיוחד: הם מה שמחזיר את ההחלטה הראשונה לדרישות המשרה ולא לתמונה.

ערוצי מקור מגוונים, לא רק המעגל הקרוב

אם כל המועמדים מגיעים מהמלצות של הצוות הקיים, המאגר נוטה להידמות לצוות הקיים. פרסום משרה בערוץ פתוח, כזה שמגיע גם למי שלא מכיר אתכם אישית, מרחיב את מי שבכלל נחשף להזדמנות. שילוב של המלצות פנימיות יחד עם פרסום פתוח, ולא רק אחד מהשניים, נותן גישה גם למועמדי איכות שהמעגל הקרוב פשוט לא מכיר.

שווה להדגיש שזו אינה ביקורת על המלצות עובדים. הן ערוץ איכותי, מהיר וזול, ואין שום סיבה לוותר עליהן. הבעיה היחידה שלהן היא טווח: אנשים ממליצים על מי שהם מכירים, ולכן ערוץ שמבוסס רק עליהן משכפל את הרכב הצוות הקיים בלי שאיש התכוון לכך. התיקון פשוט — לפרסם את אותה משרה גם בערוץ פתוח, ולא להסתפק באחד מהשניים.

נקודה אחת שקל לפספס: תמריץ כספי על המלצות מגביר את ההטיה הזו ולא מנטרל אותה, כי הוא מעודד את הצוות למצות את מעגל ההיכרות שלו מהר ככל האפשר. אם יש אצלכם תמריץ כזה, שווה להצמיד לו פרסום פתוח מקביל ולא להשאיר אותו לבדו.

מה זה כן ומה זה לא

גיוס מכיל הוא לא הנחת סטנדרט מקצועי, אלא הסרת חסמים שאינם קשורים ליכולת לבצע את התפקיד. מועמד עדיין צריך להתאים לדרישות האמיתיות. ההבדל הוא בלוודא שהדרישות עצמן, וגם הדרך שבה בודקים אותן, לא מסננות מראש מי שלא היה צריך להיפסל.

שווה גם להיזהר ממונח אחד שנשמע תמים ועושה הרבה מהנזק: "התאמה תרבותית". כשהוא לא מוגדר, הוא הופך בפועל למדד של דמיון — נוח לנו עם מי שדומה לנו — ומסנן בדיוק את מי שהיה מביא משהו אחר. הדרך להשתמש בו בלי הבעיה הזו היא להגדיר מראש אילו התנהגויות ספציפיות חשובות בצוות, ולבדוק אותן בשאלות זהות לכל המועמדים. על זה בדיוק כתבנו בהתאמה תרבותית בלי הטיה.

מה אפשר למדוד בלי להמציא מספרים

קשה לשפר מה שלא מודדים, אבל בגיוס מגוון קל מאוד למדוד את הדבר הלא נכון. המלצה מעשית: מדדו את התהליך, לא את האנשים.

שלושת המדדים האלה לא דורשים לאסוף שום נתון על המועמדים עצמם, וזו בדיוק הנקודה. איסוף נתונים דמוגרפיים הוא סוגיה אחרת לגמרי, עם השלכות פרטיות ומשפטיות, ואינו משהו שכדאי לאלתר בעסק קטן.

שלוש טעויות נפוצות

לתהליך גיוס שלם יותר, כולל איך שומרים על חוויית מועמד טובה גם למי שלא מתקבל, ראו מדריך חוויית מועמד לעסק קטן; ועל האופן שבו מגדירים דרישות שאפשר באמת לבדוק, ראו איך לכתוב מודעת דרושים.

השורה התחתונה מעשית: בחרו השבוע שורה אחת ברשימת ה"חובה" של המשרה הפתוחה שלכם, ובדקו אם הייתם באמת פוסלים בגללה מועמד מצוין. ברוב המקרים התשובה תהיה לא — וזו כבר התחלה של גיוס מגוון ומכיל בפועל, לא בהצהרה.

שאלות נפוצות

האם גיוס מגוון פוגע באיכות הגיוס?

לא כשעושים את זה נכון, מפני שהמטרה אינה להנמיך את רף הדרישות האמיתיות של התפקיד אלא להסיר חסמים שאין להם קשר ליכולת לבצע אותו. דרישת ותק שאינה נחוצה, תואר שאינו רלוונטי לעבודה בפועל או תהליך שדורש שלוש פגישות באמצע יום עבודה — כל אלה מסננים מועמדים מסיבות שאינן מקצועיות. כשמסירים אותם, מאגר המועמדים מתרחב והרף המקצועי נשאר בדיוק במקומו. מה שכן משתנה הוא שאתם מקבלים יותר מועמדים לבדוק, וזה מעביר עומס לשלב הסינון — כדאי להיערך לכך מראש, אחרת הלחץ יחזיר אתכם בדיוק לקיצורי הדרך שרציתם להסיר. הטעות ההפוכה, והנפוצה לא פחות, היא לחשוב שגיוס מכיל פירושו לקבל כל מועמד. הוא לא. הוא פירושו לפסול רק מסיבות שקשורות לתפקיד.

איך מנסחים מודעת דרושים שלא מרחיקה מועמדים בטעות?

עוברים על כל שורה ברשימת הדרישות ושואלים אם היא באמת הכרחית לביצוע התפקיד, או שהיא "נחמד שיהיה" שהפך בטעות ל"חובה". במקביל בודקים את הניסוח עצמו: ביטויים כמו "צוות צעיר ודינמי" נקראים לעיתים כרמז לגיל, ותיאור ענייני של העבודה עדיף עליהם תמיד. שווה גם לתת למישהו שלא כתב את המודעה לקרוא אותה ולסמן כל שורה שלא הבין — מה שלא ברור לקורא מבחוץ הוא בדרך כלל ז׳רגון פנימי שמסנן בלי כוונה. ולבסוף, שימו לב לאורך: רשימת דרישות של שתים-עשרה שורות נקראת על ידי חלק מהמועמדים כתנאי סף מצטברים, וכל שורה מיותרת בה עולה לכם במועמדים שלא הגישו.

האם צריך לקבוע מכסות גיוס לפי מגדר או קבוצה?

זו החלטה ארגונית שחורגת מתחום הטיפים המעשיים כאן, ולעיתים גם כרוכה בשיקולים משפטיים שכדאי לברר מול גורם מוסמך לפני שמאמצים מדיניות. מה שבהחלט אפשר לעשות בלי סיבוכים, ומה שממילא משפיע יותר בעסק קטן, הוא לתקן את התהליך עצמו כך שלא יסנן שלא בכוונה מועמדים טובים: דרישות שנבדקו אחת-אחת, קריטריונים שנכתבו לפני שראיתם מועמד, וערוצי מקור שמגיעים גם למי שלא מכיר אתכם אישית. שלושת אלה אינם דורשים מדיניות ואינם מחייבים אישור מאף אחד, ובעסק קטן הם משנים את התוצאה יותר מכל יעד מספרי שתגדירו על הנייר. ההבדל המעשי הוא שמדיניות דורשת החלטה ואישור, ואילו את שלושת אלה אפשר ליישם כבר במשרה הבאה שתפרסמו.

האם אפשר למדוד אם הגיוס נעשה מגוון יותר?

אפשר, אבל בזהירות ובלי להמציא מדדים. מה שקל וחוקי למדוד בעסק קטן הוא התהליך ולא האנשים: כמה מועמדים הגיעו מערוץ פתוח לעומת המלצות, כמה דרישות "חובה" היו במודעה, וכמה מועמדים נפסלו בשלב קורות החיים לעומת אחרי ראיון. שלושת המספרים האלה מספרים אם התהליך נפתח בפועל. איסוף נתונים דמוגרפיים על מועמדים הוא סיפור אחר לגמרי, עם השלכות פרטיות ומשפטיות, ואינו משהו שכדאי לאלתר בלי ייעוץ מתאים. היתרון בשלושת מדדי התהליך הוא שהם זמינים לכם כבר עכשיו, בלי לשאול את המועמדים דבר, ושהם מצביעים ישירות על מה שאתם יכולים לשנות בעצמכם מחר בבוקר.

מה עושים כשכל המועמדים מגיעים מהמלצות של הצוות?

לא מוותרים על ההמלצות — הן ערוץ איכותי — אלא מוסיפים לצידן ערוץ פתוח, ומוודאים ששניהם מגיעים לאותה משרה. הבעיה בהמלצות אינה באיכות המועמדים אלא בטווח: אנשים ממליצים על מי שהם מכירים, וכך המאגר נוטה להידמות לצוות הקיים גם בלי שאף אחד התכוון לכך. פרסום פתוח של אותה משרה עולה מעט ומרחיב את מי שנחשף להזדמנות. אם בכל זאת רוב ההגשות ממשיכות להגיע מהמעגל הפנימי, זה סימן שהפרסום עצמו לא מגיע רחוק מספיק, ושווה לבדוק היכן הוא מופיע בפועל ולא רק שפרסמתם אותו. כדאי גם לזכור שתמריץ כספי על המלצות מגביר את ההטיה הזו, כי הוא מעודד את הצוות למפות את מעגל ההיכרות שלו מהר ככל האפשר.

פרסמו משרה ומצאו מועמדים ב-Jobder

אדיר
מייסד Jobder
מייסד Jobder, פלטפורמת חיפוש העבודה החכמה. כותב על חיפוש עבודה, גיוס ושוק התעסוקה בישראל מתוך עבודה יומיומית עם מחפשי עבודה ומעסיקים.