הוגנות והטיות בגיוס בווידאו: מה חשוב לשים לב אליו

וידאו בגיוס מוסיף ערוץ מידע שלא היה קודם: טון, קצב דיבור, הבעות, רקע. בזכות זה הוא שימושי, ובגלל זה הוא גם פותח פתח להטיה לא-מודעת. התשובה הקצרה לשאלת הוגנות והטיות בגיוס בווידאו היא שהפורמט לא קובע לבד אם התהליך הוגן; התהליך שסביבו קובע. אי אפשר לבטל את הסיכון לגמרי, אבל אפשר לצמצם אותו בכמה הרגלים: קריטריונים כתובים לפני הצפייה, אותה צפייה לכל מועמד, סיבה מקצועית מתועדת לכל החלטה, ודרך שווה להתקדם גם בלי סרטון. המאמר עוסק בצד המעשי של השיפוט, לא בשאלה המשפטית מה מותר לבקש, שדורשת ייעוץ מקצועי.

מה וידאו משנה בשיפוט

האם וידאו בגיוס מגביר הטיה? אין נתון מוסכם שמאפשר לקבוע זאת באופן גורף, ואין לנו מדידה משלנו. מה שברור הוא שווידאו חושף מידע שלא מופיע בטקסט, כמו מראה, מבטא ורקע, ושרוב המידע הזה לא קשור לתפקיד. לכן הוא דורש יותר משמעת כדי שההחלטה תישאר על התוכן.

הנקודה החשובה היא שזו לא בעיה ייחודית לווידאו. קורות חיים חושפים שם, כתובת ושנת לידה, וראיון פנים אל פנים חושף הכול בבת אחת. ההבדל הוא שבסרטון הרושם נוצר מהר, לפני שהמועמד אמר משהו מהותי, ושהצופה לרוב לבד, בלי מראיין נוסף שיאזן אותו. מכאן שהשאלה היא לא אם להשתמש בווידאו, אלא איך לצפות בו.

ארבעה מנגנונים שכדאי לזהות

וידאו לא מוסיף הטיה כללית ומעורפלת. הוא מפעיל כמה מנגנונים מוכרים, וכשמכירים אותם בשם קל יותר לתפוס אותם בזמן אמת:

שני צדדים: סרטון המשרה וסרטון המועמד

רוב הדיון על הוגנות עוסק במה שהמעסיק רואה. אבל גם סרטון המשרה משפיע על מי יגיש מועמדות, ולכן גם הוא חלק מהשאלה.

סרטון משרה שבו מופיע רק צוות אחיד בגיל ובסגנון, או שמדבר בסלנג פנימי, עלול לאותת למועמדים מסוימים שהמקום לא בשבילם, גם אם זו לא הייתה הכוונה. סרטון שכל המידע המהותי בו נמסר בדיבור בלבד לא נגיש למי שצופה בלי קול או למי שמתקשה בשמיעה. הכלל הפשוט: כל מה שחשוב להחלטה, כמו שעות, דרישות ותנאים, צריך להופיע גם בטקסט המודעה. על בניית סרטון כזה כתבנו באיך מצלמים סרטון משרה ב-45 שניות, ועל החסמים הרחבים יותר בגיוס מגוון והכלה: איך עושים את זה בפועל.

לפני, תוך כדי ואחרי הצפייה

איך שומרים על הוגנות כשצופים בסרטוני מועמדים? מגדירים בכתב לפני הצפייה מה נבדק, צופים בכל הסרטונים באותו אופן ומתעדים לכל החלטה סיבה מקצועית במשפט אחד. שלושת השלבים יחד מעבירים את ההחלטה מתחושה לקריטריון.

  1. לפני: קריטריונים כתובים. לפני הסרטון הראשון, כתבו שניים או שלושה דברים שאתם מחפשים, ונסחו אותם כתוכן: "מסביר מה הוא יודע על עבודה במשמרות", לא "נראה אנרגטי". זה אותו עיקרון שמפורט בראיון מובנה: למה הוא עובד ואיך בונים אותו.
  2. תוך כדי: אותה צפייה לכל מועמד. עד הסוף, באותו שלב בתהליך, עם הרשימה מול העיניים. לא לדלג אחרי חמש שניות אצל אחד ולצפות פעמיים אצל אחר.
  3. אחרי: סיבה כתובה. משפט אחד שמתייחס לקריטריון. "מתאים" או "לא מתאים" בלי הסבר הוא בדיוק המקום שבו הטיה מתחבאת, כי אין מה לבדוק בדיעבד.

אם כמה אנשים מחליטים יחד, כל אחד מדרג לבד לפני שמדברים. אחרת, הדעה של מי שדיבר ראשון הופכת לדעה של כולם.

מבחן התמליל: אם הייתם קוראים תמליל של הסרטון במקום לצפות בו, האם הייתם מגיעים לאותה החלטה? אם לא, כדאי לבדוק מה בדיוק הוסיף או גרע את הנקודות.

מבט לאחור: לבדוק את התהליך, לא רק את ההחלטה

הרגלים טובים בכל צפייה לא מבטיחים שהתהליך כולו הוגן. אחת לכמה חודשים, או אחרי כל גל גיוס, שווה לעבור על הסיבות הכתובות שנצברו ולשאול כמה שאלות פשוטות. האם יש סיבות שחוזרות ולא קשורות לקריטריונים, כמו "לא שידר ביטחון" או "לא התחבר"? האם מועמדים שנפסלו בשלב הסרטון היו מתקדמים לפי הפרופיל בלבד? האם יש סוג מועמדים שכמעט אף פעם לא עובר את השלב הזה, למרות שהוא עונה על הדרישות?

לא צריך מערכת מסובכת או מספרים מדויקים כדי לראות דפוס כזה, רק את הסיבות שתיעדתם. וזו עוד סיבה לתעד אותן מההתחלה: בלי תיעוד, אין מה לבדוק.

תרחיש להמחשה: שני מועמדים, אותה משרה

נניח משרת נציג שירות, ושני סרטונים. הראשון מצולם היטב, בחדר מואר, במבטא מקומי ובחיוך רחב, אבל המועמד מדבר באופן כללי על "אהבה לאנשים". השני מצולם בטלפון ישן, בעברית עם מבטא כבד, והמועמד מתאר איך טיפל בלקוח שצעק עליו בעבודה קודמת ומה עשה כדי לסגור את הפנייה. בלי קריטריונים, קל לבחור בראשון. עם קריטריון כתוב כמו "נותן דוגמה לטיפול בלקוח קשה", השני עונה עליו והראשון לא. ואם התפקיד דורש עברית רהוטה בשיחות טלפון, זה קריטריון לגיטימי שצריך להיכתב מראש, ולא להתגלות כ"תחושה" אחרי הצפייה.

מה Jobder עושה, ומה לא

חשוב לנו לדייק כאן: אף אחד מהמאפיינים האלה אינו "פתרון הטיה", והם לא מחליפים את ההרגלים שלמעלה. הם מצמצמים כמה נקודות חיכוך ספציפיות.

מאפייןמה זה נותן בפועל
סרטון משרה של עד 45 שניותפחות מקום לתוכן שולי, יותר מיקוד בתפקיד עצמו
הסרטון מתחיל בלי קולהצופה בוחר אם ומתי להקשיב, והקול לא נכפה עליו
אין וידאו במשרות חסויותהזהות של החברה לא נחשפת דרך הסרטון
סרטון מועמד רק בהסכמה מפורשתמי שלא נוח לו מול מצלמה לא נחסם מהתהליך
סרטון לא נכנס לציון ההתאמהמועמד בלי סרטון לא נדחק למטה ברשימה בגלל זה

מה שאין: אין ניתוח אוטומטי של הבעות, קול או מראה, אין ציון אישיות, ואין כרגע כתוביות אוטומטיות לסרטוני משרה, ולכן המידע המהותי צריך להופיע גם בטקסט. מי שרוצה להבין איך מעריכים התאמה לצוות בלי לגלוש לאותם מנגנונים ימצא את זה בלהעריך התאמה לצוות בלי ליפול להטיה.

מתי עדיף להישאר בטקסט

יש מצבים שבהם נכון לא להשתמש בווידאו כערוץ הסינון הראשי: מועמד שמבקש התאמת נגישות, למשל בגלל מגבלה בדיבור או חרדה חברתית, ותפקידים שבהם כל שיקול שאינו מקצועי רגיש במיוחד. גם אז, הטקסט צריך להיות חלופה שווה ולא מסלול משני "למי שלא הצליח". אם המודעה מזמינה סרטון, כתבו בה במפורש שהוא לא חובה ושמועמדות בלי סרטון תיבדק באותה רצינות. ואם התפקיד באמת דורש הופעה מול מצלמה, כמו הדרכה מוקלטת, זה קריטריון שצריך להיכתב בדרישות ולא להיבדק בשקט.

אותו היגיון חל על מועמד שמבקש לענות בכתב על השאלות שהייתם שואלים בסרטון. אם התשובות שלו עונות על אותם קריטריונים, אין סיבה לבחון אותו אחרת. ההחלטה צריכה להתבסס על מה שהוא אמר, לא על הפורמט שבו בחר לומר את זה.

הוגנות והטיות בגיוס בווידאו הן בסופו של דבר שאלה של סדר עבודה. וידאו הוא כלי טוב כשהוא בא לצד תהליך מסודר ולא במקומו, וההקשר הרחב נמצא בגיוס בווידאו: איך זה עובד בפועל, ומה זה באמת משנה?. לפני שאתם צופים בסרטון הבא, כתבו את שלושת הקריטריונים. אם תרצו לראות איך זה משתלב במסך הסינון עצמו, העמוד גיוס עובדים בסוויפ מראה את התהליך המלא.

שאלות נפוצות

האם וידאו בגיוס מגביר הטיה?

אין לנו נתון מדוד משלנו שמכריע בשאלה, ואנחנו לא מכירים מקור שמאפשר לקבוע זאת באופן גורף לכל תהליך. מה שאפשר לומר בביטחון הוא שווידאו חושף מידע שלא קיים בטקסט: מראה, מבטא, קצב דיבור, רקע ואיכות ציוד. רוב המידע הזה לא קשור ליכולת לבצע את התפקיד, ובכל זאת הוא נקלט ומשפיע על הרושם. לכן השאלה המעשית היא לא אם וידאו מוטה כשלעצמו, אלא אם התהליך שסביבו מגן על השיפוט. כשהקריטריונים כתובים מראש וכל מועמד נבחן מולם באותה צורה, הסיכון קטן. כשצופים בלי שאלות מוגדרות ונשארים עם "תחושה", הוא גדל, ושום מאפיין של הפלטפורמה לא יפצה על כך.

איך שומרים על תהליך הוגן כשמשלבים וידאו?

שלושה הרגלים עושים את רוב העבודה. ראשית, כותבים לפני הסרטון הראשון מה בדיוק בודקים, ומנסחים את זה כתוכן ולא כסגנון: "מסביר למה הוא רוצה לעבוד מול לקוחות" ולא "משדר ביטחון". שנית, צופים בכל הסרטונים באותו אופן, עד הסוף, באותו שלב בתהליך ועם אותה רשימה מול העיניים. שלישית, מתעדים לכל החלטה סיבה מקצועית במשפט אחד שמתייחס לקריטריון. ההרגל השלישי הוא החשוב מכולם, כי הוא חושף בדיעבד החלטות שאין להן סיבה שאפשר לכתוב. אם קשה לנסח למה מועמד נפסל, זה בדיוק המקום לחזור לסרטון ולבדוק מה באמת הפריע, ואם זה קשור לאחד הקריטריונים שכתבתם.

האם צריך לוותר על וידאו כדי להימנע מהטיה?

לא בהכרח. גם קורות חיים חושפים מידע שמזמין הטיה, כמו שם, כתובת, שנת לידה או מוסד לימודים, וגם ראיון פנים אל פנים חושף מראה ומבטא. ויתור על וידאו לא מעלים את הבעיה, הוא רק מזיז אותה לשלב אחר. מה שכן כדאי הוא לשמור על וידאו כשכבת מידע נוספת ולא כמסננת ראשונה, ולהשאיר תמיד דרך שווה להתקדם בלי סרטון. במצבים מסוימים הסרטון יכול אפילו לעזור למועמד: מי שעבר הסבה מקצועית או שיש לו פער בקורות החיים יכול להסביר בחצי דקה משהו שקשה לכתוב בשורה. ההבדל הוא בשאלות שאתם מביאים לצפייה, ובכך שאתם מחפשים בסרטון תשובות ולא אווירה.

מה עושים עם מועמד שלא צירף סרטון?

מתייחסים אליו בדיוק כמו לכל מועמד אחר, לפי הפרופיל וההתאמה לדרישות. ב-Jobder סרטון הצגה של מועמד הוא אופציונלי, הוא מוצג למעסיק רק אם המועמד הפעיל את הרשאת השיתוף, והוא לא נכנס לחישוב ציון ההתאמה. כלומר, המערכת לא מענישה מי שלא הקליט, וחשוב שגם השיקול האנושי לא יעשה זאת. יש הרבה סיבות לא להקליט: חוסר נוחות מול מצלמה, פרטיות, מגבלה בדיבור, או פשוט מועמד שלא חשב שזה נחוץ. אף אחת מהן לא אומרת משהו על היכולת לעשות את העבודה, אלא אם התפקיד עצמו דורש הופעה מול מצלמה, ואז זה צריך להיות כתוב בדרישות מראש.

איך מצמצמים הטיות בגיוס בווידאו כשכמה אנשים מחליטים יחד?

כל אחד צופה ומדרג לבד, מול אותם קריטריונים, לפני שמדברים. דיון פתוח לפני הדירוג נותן לרושם של האדם הראשון שמדבר, או של הבכיר בחדר, לצבוע את הדעה של כל השאר, וזה בדיוק אפקט ההילה בגרסה קבוצתית. אחרי שכל אחד רשם את הדירוג שלו ומשפט הסבר, משווים: היכן שיש הסכמה, ממשיכים; היכן שיש פער גדול, חוזרים לסרטון ובודקים מה כל אחד ראה. פער כזה הוא לא בעיה, הוא מידע. לעיתים קרובות הוא מגלה שאחד הצופים הגיב למשהו שלא קשור לקריטריונים בכלל, כמו הרקע או המבטא, ושיחה קצרה מחזירה את ההחלטה לתוכן ולדרישות התפקיד.

פרסמו משרה ומצאו מועמדים ב-Jobder

אדיר
מייסד Jobder
מייסד Jobder, פלטפורמת חיפוש העבודה החכמה. כותב על חיפוש עבודה, גיוס ושוק התעסוקה בישראל מתוך עבודה יומיומית עם מחפשי עבודה ומעסיקים.