חיפוש עבודה בתחילת שנה: גל תקציבי הגיוס של ינואר

בהרבה ארגונים תקציב הגיוס לשנה הקלנדרית החדשה נפתח בינואר, אחרי שאושר במהלך הרבעון הרביעי לצד סיכום השנה הקודמת. זה יוצר גל משרות חדשות בתחילת השנה, שנפרד לגמרי מהגל שאחרי החגים היהודיים באוקטובר. מי שמתחיל להתכונן כבר בדצמבר מגיע לינואר עם פרופיל מוכן, בזמן שרוב המחפשים רק אז מתחילים לחשוב על זה.

למה תחילת השנה שונה מגל אוקטובר

הגל שאחרי החגים קשור ללוח השנה היהודי: תקופת חגי תשרי עוצרת גיוס, וכשהשגרה חוזרת נפתחים תקנים שנדחו. הגל של ינואר הוא עניין אחר לגמרי, מחזור תקציבי שנתי שקיים כמעט בכל ארגון בעולם, בלי קשר לחגים. המשמעות: גם מי שפספס את גל החזרה מהחגים מקבל הזדמנות נוספת כמה חודשים אחר כך, עם דינמיקה שונה לגמרי.

מה קורה בפועל בתקציבי הגיוס

ארגונים רבים מאשרים את תקציב השנה הקרובה במהלך הרבעון הרביעי, אבל פותחים אותו בפועל רק בתחילת ינואר. המשמעות המעשית: מנהל שרצה לגייס כבר בנובמבר-דצמבר לפעמים נתקל בתקן שמאושר עקרונית אבל "נעול" עד שהתקציב החדש נפתח. כשזה קורה, כמה עובדים מחליטים במקביל שהם מחפשים עבודה חדשה בתחילת השנה, אחרי בונוס או סיכום שנה, כך שהיצע וביקוש נפתחים כמעט באותו זמן.

שני הגלים במבט אחד

כדי לדעת באיזה חלון אתם נמצאים, שווה להחזיק את שניהם זה לצד זה:

גל אוקטוברגל ינואר
מה מניע אותוחזרה לשגרה אחרי חגי תשריפתיחת תקציב שנה קלנדרית
מתי מתכונניםאוגוסט–ספטמברנובמבר–דצמבר
סוג המשרותבעיקר תקנים שנדחו בתקופת החגיםבעיקר תקנים חדשים לשנה החדשה
התחרותגבוהה מאוד, כולם חוזרים יחדגבוהה, אבל מתפרסת על פני יותר שבועות
למי זה במיוחד רלוונטימי שכבר היה בתהליך לפני החגיםמי שמתכנן מעבר מתוכנן, לא דחוף

השורה האחרונה היא ההבדל המעשי החשוב. גל אוקטובר מתאים למי שכבר בתנועה; גל ינואר מתאים דווקא למי שעדיין עובד, לא ממהר, ומתכנן מעבר בשקט. זה חלון שמתגמל תכנון ולא זריזות.

למי החלון הזה מתאים במיוחד

מי הכי מרוויח מגל ינואר? מי שכבר עובד ולא ממהר. זה ההבדל המרכזי בין שני החלונות, והוא שווה הדגשה: גל אוקטובר מתגמל את מי שכבר נמצא בתנועה, ואילו גל ינואר מתגמל תכנון. אתם יכולים להתחיל להתכונן בנובמבר, להגיש בדצמבר בשקט יחסי, ולהגיע לינואר כשהתהליכים כבר רצים — בזמן שרוב המועמדים האחרים רק פותחים את קורות החיים.

זה רלוונטי במיוחד לשלושה מצבים: מי שרוצה לעבור תפקיד אבל לא מוכן לוותר על יציבות תוך כדי, מי שמחכה לסיום פרויקט או שנה במקום הנוכחי, ומי שכבר ניסה באוקטובר ולא מצא. במקרה השלישי, חשוב לדעת שאין שום צורך להתחיל מאפס — התהליכים שלא הבשילו באוקטובר הם לעיתים בדיוק אלה שנפתחים מחדש בינואר עם תקן חדש.

מה אפשר לעשות כבר בדצמבר

1. לעדכן קורות חיים עכשיו, לא כשרואים משרה. ההבדל בין שתי האפשרויות האלה הוא ההבדל בין להגיש ביום שהמשרה עלתה לבין להגיש שלושה ימים אחריו. אם המבנה דורש רענון, יש מדריך לכתיבת קורות חיים שעובר על זה.

2. להגיש למשרות שכן מתפרסמות כבר עכשיו. לא כל הארגונים מחכים לינואר בדיוק; חלק מפרסמים לקראת סוף השנה כדי להיות מוכנים לראיין ברגע שהתקן נפתח. הגשה בדצמבר לרוב לא תסתיים בדצמבר, וזה בסדר — המטרה היא להיות בתור כשהתהליכים מתחילים לזוז, ולא לקבל תשובה מיידית.

3. לקבוע קצב הגשות קבוע, לא ספרינט אחד. שקט של כמה ימים בין תגובות הוא לרוב לוגיסטי, לא דחייה. יש הרחבה על בניית קצב כזה באסטרטגיית חיפוש עבודה. הכלל שעובד בחלון הזה הוא מעט הגשות ומדויקות — בינואר יש גם יותר משרות וגם יותר מועמדים, ולכן הגשה המונית עובדת בו פחות טוב מתמיד.

4. לבדוק את התנאים שחלים עליכם לפני שמחליטים על מועד. אם יש בונוס, מענק או תנאי אחר שקשור לסיום שנה, שווה לדעת בדיוק מה חל עליכם לפני שקובעים תאריך עזיבה. זו בדיקה של חצי שעה שמשפיעה על החלטה שלמה.

תוכנית של שלושה חודשים

אם אתם מתכננים מעבר בחלון הזה, זו חלוקת עבודה שעובדת. אף שלב בה אינו דורש שתחליטו משהו סופי:

הסדר הזה הוא מה שהופך את החלון הזה לנוח: כל שלב בו לוקח שעות ספורות, והוא נעשה בזמן שאתם עדיין עובדים ולא תחת לחץ. זו גם הסיבה שלמי שמתכנן מראש יש כאן יתרון אמיתי — לא בגלל שהוא מהיר יותר, אלא בגלל שהוא לא מתחיל באותו יום שכולם מתחילים.

מה לצפות מהקצב של דצמבר-ינואר

כדאי לכייל ציפיות, אחרת קל לפרש לא נכון את מה שקורה. בדצמבר התהליכים איטיים: אנשים בחופשות, מאשרים נעדרים, ותקופת סיכום שנה תופסת תשומת לב. שבוע של שקט אחרי הגשה בדצמבר הוא כמעט תמיד עניין לוגיסטי ולא דחייה.

בינואר הקצב קופץ, ואיתו גם התחרות. ההשלכה המעשית: הגשה בדצמבר שזוכה לתשובה איטית עדיין עדיפה על הגשה באמצע ינואר שנכנסת לערימה גדולה. ואם אתם מגישים בינואר בכל זאת, כדאי להפריד את עצמכם מהערימה — פנייה קצרה ואישית אחרי ההגשה עושה יותר מעשר הגשות נוספות.

מתי לתכנן את מועד העזיבה

שתי ההחלטות שנוטים לערבב הן מתי להתחיל לחפש ומתי להודיע. אין שום סיבה לדחות את החיפוש: הוא לוקח שבועות ממילא, והוא לא מחייב אתכם לכלום. את מועד ההודעה אפשר לתכנן בנפרד לפי מה שנכון לכם, ורוב המעסיקים החדשים גמישים בכמה שבועות של מועד תחילת עבודה — במיוחד בינואר, כשהם יודעים שמועמדים סוגרים שנה במקום הקודם.

כשמגיעים לשלב הזה, שני דברים שווים הכנה מראש: מה אתם מבקשים מבחינת תנאים, ואיך אתם יוצאים יפה מהמקום הנוכחי. על הראשון יש משא ומתן על שכר, ועל השני איך להתפטר יפה — שניהם רלוונטיים במיוחד בתקופה הזו, שבה מעברים רבים קורים במקביל.

שלוש טעויות בחלון הזה

איך מתחילים ב-Jobder

ההרשמה והשלמת הפרופיל הן מה שקובע אילו משרות בכלל יוצגו לכם, אז שווה לעשות את זה לפני הגל ולא תוך כדי. אחר כך החיפוש עצמו נעשה במסך אחד: משרה אחת בכל פעם, החלקה ימינה למה שמעניין ושמאלה למה שלא.

אם אתם מחפשים בזמן שאתם עדיין מועסקים, כדאי לקרוא לפני ההגשה הראשונה את המדריך לחיפוש עבודה תוך כדי עבודה, בדיסקרטיות. בין השאר, מעסיק רואה את הפרופיל כשהגשתם אליו, ומי שמפעיל את המתג "הצג אותי במאגר הכישרונות" נגיש גם למעסיקים מאומתים שמחפשים במאגר. המתג כבוי כברירת מחדל, ומי שמחפש בדיסקרטיות משאיר אותו כך.

מי שנמצא בתחילת הדרך ובלי ניסיון קודם, כדאי להתחיל דווקא ממשרות ללא ניסיון, שבהן זמן התגובה לרוב קצר יותר, ותחילת שנה היא בדיוק הזמן שבו נפתחות רבות מהן. גם כאן הכלל זהה: להתחיל בדצמבר, לא לחכות שכולם יתחילו.

שאלות נפוצות

למה דווקא דצמבר-ינואר נחשב זמן טוב לחיפוש עבודה?

כי בהרבה ארגונים תקציב הגיוס לשנה הקלנדרית החדשה נפתח בתחילת ינואר, אחרי שאושר במהלך הרבעון הרביעי לצד סיכום השנה הקודמת. זה יוצר גל של משרות חדשות שמתחיל בערך אז, ובמקביל מתפנות משרות נוספות מכיוון אחר לגמרי: עובדים רבים מחליטים לעזוב דווקא בתחילת שנה, לעיתים אחרי בונוס או שיחת סיכום שנה. שני הכיוונים האלה נפתחים כמעט באותו זמן, ולכן ינואר הוא חודש שבו יש יותר משרות פתוחות מהרגיל — וגם יותר מועמדים שמחפשים. שווה להדגיש שמדובר בתיאור איכותני של מחזוריות תקציבית מוכרת, ולא בנתון מדוד כלשהו על היקף המשרות בשוק הישראלי.

כדאי להגיש מועמדות כבר בדצמבר, או לחכות לינואר?

כדאי להגיש כבר בדצמבר, ומשתי סיבות. הראשונה היא שחלק מהארגונים מפרסמים משרות עוד לפני שהתקציב נפתח רשמית, כדי להיות מוכנים לראיין ברגע שהוא נפתח. השנייה חשובה יותר: דצמבר הוא חודש שקט יחסית מבחינת מספר המועמדים, ופנייה בו מקבלת תשומת לב שקשה לקבל באמצע ינואר. הציפייה הנכונה היא שהתהליך יתקדם לאט יותר בגלל חופשות ותקופת סיכום שנה — אבל להיות בתור מוקדם שווה את ההמתנה. שקט של שבוע אחרי הגשה בדצמבר הוא כמעט תמיד עניין של חופשות ולוחות זמנים, ולא דחייה — אל תפרשו אותו כתשובה, ואל תפסיקו להגיש למקומות אחרים בגללו.

מה ההבדל בין הגל הזה לגל שאחרי החגים באוקטובר?

הגל של אוקטובר קשור לחגי תשרי ולחזרה לשגרה בישראל אחריהם: תקנים והחלטות שנדחו בתקופת החגים נפתחים כשהכול חוזר לפעול. הגל של ינואר קשור למחזור תקציבי שנתי שקיים כמעט בכל ארגון, בלי קשר ללוח החגים היהודי. ההבדל הזה מעשי ולא תיאורטי: הוא אומר שמי שפספס את גל אוקטובר מקבל הזדמנות שנייה כמה חודשים אחר כך, ושמשרות שנפתחות בינואר הן לרוב תקנים חדשים ולא תקנים שהוקפאו. ההבדל הזה גם משנה למי החלון מתאים: אוקטובר נוח למי שכבר בתנועה, וינואר דווקא למי שמתכנן מעבר בשקט בזמן שהוא עדיין מועסק ולא ממהר לשום מקום.

האם שווה לחכות לבונוס לפני שעוזבים?

זה שיקול לגיטימי ונפוץ, אבל כדאי להפריד בין שתי החלטות שנוטים לערבב: מתי להתחיל **לחפש**, ומתי להודיע שאתם **עוזבים**. אין שום סיבה לדחות את החיפוש — הוא לוקח שבועות בכל מקרה, והוא לא מחייב אתכם לכלום. את מועד ההודעה אפשר לתכנן בנפרד, לפי מה שנכון לכם, ורוב המעסיקים החדשים גמישים בכמה שבועות של מועד תחילת עבודה. מה שכן שווה לוודא מראש הוא התנאים המדויקים שחלים אצלכם, כדי שההחלטה תתבסס על עובדות ולא על הנחות. זו בדיקה קצרה שמשפיעה על החלטה שלמה, ועדיף לעשות אותה לפני שמתחילים בכלל לדבר על תאריכים מול מישהו.

איך לא ללכת לאיבוד בתחרות של ינואר?

בכך שלא מתחרים על אותו מגרש. ינואר מביא גם יותר משרות וגם יותר מועמדים, ולכן הגשה המונית עובדת בו פחות טוב מתמיד. שלושה דברים עוזרים: להגיש למעט משרות אבל מדויקות, להגיע עם קורות חיים שכבר מעודכנים ולא לעדכן אותם תוך כדי, ולפנות דרך אנשים שאתם מכירים ולא רק דרך מודעות. ואם משרה מסוימת באמת מעניינת אתכם, פנייה קצרה ואישית אחרי ההגשה עושה יותר מאשר עשר הגשות נוספות. וכדאי להגיע לינואר עם קורות חיים שכבר מעודכנים, ולא לעדכן אותם תוך כדי הגל, כי בדיוק אז אין לזה זמן והמשרות לא מחכות.

מצאו את המשרה הבאה שלכם ב-Jobder

אדיר
מייסד Jobder
מייסד Jobder, פלטפורמת חיפוש העבודה החכמה. כותב על חיפוש עבודה, גיוס ושוק התעסוקה בישראל מתוך עבודה יומיומית עם מחפשי עבודה ומעסיקים.