דחייה בחיפוש עבודה כואבת, וזה בסדר. אחרי ראיון שהשקעתם בו, מייל "החלטנו להמשיך עם מועמד אחר" מרגיש כמו שיפוט אישי, במיוחד כשהוא מגיע אחרי שבועות של המתנה. אבל ברוב המקרים הדחייה אומרת משהו צר בהרבה: שההתאמה הספציפית הזו, בזמן הזה, לא הסתדרה. הדרך להתמודד איתה היא להפריד בין שני דברים שקורים בבת אחת, הרגש והמידע. נותנים לאכזבה זמן מוגבל, ואז מתייחסים לדחייה כנתון: באיזה שלב היא קרתה, מה אפשר ללמוד ממנה, ומה משנים בהגשה הבאה.
למה דוחים: ורוב הסיבות לא קשורות אליכם
מבפנים, דחייה נראית כמו פסק דין על היכולת שלכם. מהצד של המעסיק, היא כמעט תמיד תוצאה של השוואה ושל אילוצים שאתם לא רואים:
- מועמד קרוב יותר לתפקיד: מישהו אחר הגיע עם ניסיון שתואם יותר את מה שהצוות צריך עכשיו, גם אם אתם חזקים ממנו בתחומים אחרים.
- שינוי אצל המעסיק: תקציב שהוקפא, עדיפויות שהשתנו, מועמד פנימי שהחליט לעבור תפקיד, ולפעמים ביטול המשרה כולה.
- התאמה חלקית לדרישות: הייתם מצוינים בשלושה מתוך ארבעה דברים, והרביעי היה בדיוק זה שהמנהל לא היה מוכן לוותר עליו.
- כימיה: התאמה לצוות ולמנהל היא דו-כיוונית. לפעמים היא לא עובדת, וזה לא אומר שמישהו מהצדדים טעה.
דחייה היא נתון, לא פסק דין. השאלה המועילה היא לא "מה לא בסדר בי", אלא "מה אפשר ללמוד מזה לפעם הבאה".
חשוב לזכור גם שרוב המעסיקים לא מסבירים למה דחו. השתיקה הזו מזמינה את הדמיון למלא את החסר, ובדרך כלל הוא ממלא אותו בגרסה הכי קשה. כשאין לכם מידע, אל תמציאו אותו.
באיזה שלב נופלים? כל שלב אומר משהו אחר
מה עושים אחרי דחייה בחיפוש עבודה? קודם מזהים באיזה שלב היא קרתה, כי כל שלב מצביע על בעיה אחרת ועל תיקון אחר. דחייה בלי שיחה בכלל, דחייה אחרי ראיון ראשון ודחייה אחרי הצעה שכמעט נסגרה הן שלוש תופעות שונות, וטיפול זהה בשלושתן מבזבז זמן.
| איפה נופלים | מה זה כנראה אומר | מה בודקים |
|---|---|---|
| אין תגובה למועמדויות | הבעיה לפני הראיון | קורות חיים, התאמה בין הפרופיל למשרות שאליהן מגישים |
| נדחים אחרי שיחה ראשונה | הרושם הראשון או הציפיות | איך אתם מציגים את הניסיון, ציפיות שכר, זמינות |
| נדחים אחרי ראיון מקצועי | פער בתוכן | הכנה לשאלות נפוצות, דוגמאות מוחשיות מהעבודה |
| נדחים בשלב האחרון | השוואה צמודה למועמד אחר | לרוב לא מעידה על בעיה, אבל שווה לבקש משוב |
נניח, לשם ההמחשה, בוגרת טרייה שהגישה בחודש האחרון לשלושים משרות, קיבלה שתי שיחות טלפון ולא הגיעה לאף ראיון. התחושה שלה היא "אף אחד לא רוצה אותי". המספרים אומרים משהו אחר ומדויק יותר: הבעיה נמצאת לפני הראיון, ולכן תרגול של שאלות ראיון לא ישנה כמעט כלום. מה שכן ישנה הוא בדיקה של קורות החיים ושל סוג המשרות שאליהן היא מגישה.
אם רוב הדחיות הן מהסוג הראשון, לא תעזור שום עבודה על ראיונות. שווה לעבור על טעויות נפוצות בקורות חיים שפוסלות אותך, ולבדוק אם אתם מגישים למשרות שמתאימות לניסיון שלכם בפועל. ההחלטה הזו מתחילה עוד לפני ההגשה, וכתבנו עליה באיך לדעת אם משרה מתאימה לכם לפני שמגישים. אם רוב הדחיות מגיעות אחרי ראיון, המקום להשקיע בו הוא שאלות נפוצות בראיון עבודה ותשובות לדוגמה.
הדחייה הכי כואבת: אחרי השלב האחרון
יש הבדל גדול בין מייל אוטומטי אחרי הגשה לבין טלפון אחרי שלושה ראיונות, משימת בית ופגישה עם המנכ"ל. במקרה השני השקעתם שעות, דמיינתם את עצמכם בתפקיד, ולפעמים כבר סירבתם להזדמנות אחרת. האכזבה גדולה יותר, וזה טבעי.
דווקא כאן כדאי לזכור מה הגעה לשלב האחרון אומרת: המעסיק ראה בכם מועמד אמיתי. בשלב הזה ההחלטה היא בדרך כלל בין שניים או שלושה אנשים שכולם יכולים לעשות את העבודה, וההבדל ביניהם יכול להיות זמינות, ציפיות שכר או ניסיון בתחום צר מאוד. זו בדיוק הדחייה שבה שווה לבקש משוב, וגם לשמור על קשר טוב. מעסיק שהתלבט ביניכם לבין מישהו אחר עשוי לחזור אליכם כשתיפתח משרה דומה, או אם הבחירה הראשונה לא תסתדר.
להפריד בין רגש ללמידה
ההתמודדות הבריאה מחלקת את התגובה לשני שלבים, ולא מנסה לדלג על הראשון:
- לתת לאכזבה מקום מוגבל: אכזבה היא תגובה טבעית למשהו שהשקעתם בו. תנו לעצמכם ערב או יום, לא חודש, ואל תנסו לנתח את הראיון כשאתם עדיין כועסים.
- לעבור לניתוח: כשהרגש שוכך, כתבו בכמה שורות מה היה בראיון: אילו שאלות נשאלו, איפה הרגשתם בטוחים ואיפה גמגמתם. הזיכרון נשחק מהר, והפרטים האלה שווים זהב בראיון הבא.
הטבלה הבאה עוזרת להפוך את המחשבות האוטומטיות שאחרי דחייה לפעולה:
| תחושה | פעולה מעשית |
|---|---|
| "אני לא מספיק טוב" | בדקו עובדות: כמה הגשות, כמה הגיעו לשיחה, כמה לראיון |
| "בזבזתי את הזמן" | רשמו מה למדתם על עצמכם, על התפקיד ועל השוק |
| "אין טעם להמשיך" | קבעו יעד קטן ומדיד להגשה הבאה |
| "כולם מתקבלים חוץ ממני" | זכרו שרוב תהליכי הגיוס מסתיימים בדחייה, לכל המועמדים חוץ מאחד |
כמה דברים כדאי להימנע מהם בימים שאחרי דחייה, גם כשהם מפתים: לשלוח למגייס מייל ארוך שמנסה לשכנע אותו שטעה, לפרסם ברשתות פוסט כועס על החברה, או להגיש באותו לילה לעשרים משרות רק כדי להרגיש שעושים משהו. שלושתם מרגישים כמו פעולה, ואף אחד מהם לא מקרב אתכם לעבודה הבאה.
להפוך דחייה לשיפור
כל דחייה היא הזדמנות לכוונן משהו אחד בתהליך. לא הכול בבת אחת:
- בקשו משוב ממוקד: פנייה קצרה ומנומסת, עם שאלה אחת ספציפית, לפעמים מניבה תובנה מעשית. איך לנסח אותה ומתי לשלוח מוסבר במה עושים אחרי ראיון עבודה.
- בדקו את הכיוון: אם אתם מגישים לכל משרה שנראית סבירה, ייתכן שהבעיה היא פיזור. שווה לחדד את אסטרטגיית חיפוש העבודה ולהתמקד בפחות משרות שמתאימות יותר.
- חזקו נקודת תורפה אחת: אם נופלים שוב ושוב באותו שלב, התמקדו רק בו לתקופה. תרגול של שלוש שאלות קשות שווה יותר מקריאה כללית על ראיונות.
- עדכנו את החומרים: אחרי כמה דחיות בשלב הראשון, כדאי לחזור לאיך לכתוב קורות חיים: המדריך המלא ולבדוק שהמסמך מספר את הסיפור שאתם רוצים שיספר.
איך Jobder עוזרת לראות את התמונה
חלק גדול מהתסכול בחיפוש עבודה נובע מחוסר ודאות: הגשתם, ואין לכם מושג מה קרה. במסך המועמדויות ב-Jobder, לכל מועמדות יש ציר סטטוס פשוט של הוגש, נצפה ותשובה, ולצידו לוח שמסכם את סך ההגשות, כמה מהן נצפו, כמה הגיעו לראיון ואת אחוז המענה. אלה בדיוק המספרים שצריך כדי לזהות באיזה שלב התהליך נעצר, בלי לנחש.
גם הבחירה למה להגיש משפיעה על כמות הדחיות. ב-Jobder המשרות מסודרות לפי התאמה לפרופיל שלכם, וציון ההתאמה למשרה מסביר מה נכנס לחישוב ומה לא. הציון לא מבטיח תשובה חיובית, אבל הוא עוזר להשקיע את האנרגיה במשרות שיש להן סיכוי סביר. איך כל החלקים מתחברים, מהפרופיל ועד ההגשה בהחלקה, מוסבר בעמוד איך Jobder עובד.
לשמור על מוטיבציה לאורך זמן
חיפוש עבודה הוא מרתון, והשחיקה מסוכנת לו יותר מכל דחייה בודדת. מי שנשחק מתחיל להגיש פחות, להתכונן פחות ולהגיע לראיונות עם ציפייה מראש לכישלון. כך שומרים על קצב:
- ספרו הצלחות קטנות: הגשה מותאמת, שיחה ראשונה, משוב שקיבלתם. הצעת עבודה היא רק אחת מהן.
- שמרו על שגרה: שעות חיפוש קבועות ביום, ולא חיפוש שממלא כל רגע פנוי. גם הפסקות הן חלק מהתוכנית.
- בנו מערכת תמיכה: חבר, בן משפחה או עמית לשעבר שאפשר לדבר איתו על התהליך. לא חייבים להתמודד לבד.
- קבעו יעד תהליך ולא יעד תוצאה: "אגיש לחמש משרות מתאימות השבוע" נמצא בשליטתכם. "אתקבל השבוע" לא.
דחייה בחיפוש עבודה היא תחנה בדרך ולא סוף הדרך. כמעט כל מי שעובד היום שמע כמה וכמה "לא" לפני ה"כן" שהתאים לו. מה שמבדיל בין מי שמגיע לבין מי שעוצר הוא לא כמות הדחיות, אלא מה עושים עם כל אחת מהן. אם קיבלתם דחייה השבוע, התחילו מדבר אחד: כתבו באיזה שלב היא קרתה.