גלוסרי מונחי גיוס עובדים בסוויפ

רוב אי-ההבנות סביב גיוס בסוויפ הן אי-הבנות של מונחים, לא של השיטה. מנהל ששומע "ציון התאמה" ומבין "סינון אוטומטי" יתנגד בצדק למשהו שלא קורה; מנהל שחושב ש"מאצ׳" הוא החלטת גיוס יתאכזב מרגע שלא התיימר להיות כזה. הגלוסרי הזה נותן לכל מונח הגדרה קצרה, מסביר למה הוא חשוב בפועל, ומסמן היכן משתמשים בו לא נכון.

מה זה גיוס עובדים בסוויפ? צורת הצגה שבה המעסיק בוחן מועמד אחד בכל פעם ומסמן אם להמשיך איתו או לדלג, במקום לפתוח רשימת קבצים ולסנן ידנית. זו שכבת ממשק מעל תהליך גיוס רגיל, לא תהליך אחר.

מונחי הממשק

סוויפ (Swipe). פעולת המעבר בין מועמדים, בהחלקה או בלחיצה. המונח מתאר ניווט בלבד ואינו אומר דבר על עומק הבדיקה: אותו מידע שהיה בקובץ קורות חיים מוצג בכרטיס, רק בלי לפתוח קובץ נפרד לכל מועמד.

Like / Skip. שתי הפעולות הבסיסיות. Like מסמן עניין וממשיך את התהליך, Skip עובר הלאה. חשוב להבין ששתיהן מתעדות החלטה שכבר התקבלה בזמן קריאת הכרטיס, ולא יוצרות אותה. זה ההבדל בין סימון "מעניין" על קובץ שקראתם לבין ניחוש.

כרטיס מועמד. יחידת התצוגה: שם ותפקיד, המשרה שאליה הוגשה המועמדות, שנות ניסיון, מיקום, כישורים ותיאור אישי. סרטון היכרות מופיע רק אם המועמד אישר לשתף אותו. מה שכדאי לבדוק בכרטיס לפני כל פעולה מפורט בסינון מועמדים: איך לעשות את זה נכון.

ביטול (Undo). החזרת הפעולה האחרונה. זה לא ארכיון: המערכת שומרת את חמש הפעולות האחרונות בלבד, ולכן הביטול הוא רשת ביטחון לטעות נקודתית ולא תחליף לקריאה לפני החלטה.

מסננים. במסך המעסיק קיימים שניים בלבד, מרחק בקילומטרים וסף ניסיון מינימלי. בתפקידי כניסה סף הניסיון בדרך כלל צריך להישאר על אפס, כי העלאתו מסננת בדיוק את הקהל שביקשתם לגייס.

מונחי ההתאמה

מאצ׳ (Match). פתיחת ערוץ תקשורת ישיר, אחרי שמועמד הגיש מועמדות והמעסיק סימן אותו ב-Like. הסדר חשוב: המועמד יוזם, המעסיק מגיב. מאצ׳ אינו החלטת גיוס ואינו הבטחה לראיון.

ציון התאמה (Match Score). מספר שמסכם חפיפה בין הפרופיל לבין דרישות המשרה, לפי שבעה גורמים מוצהרים: התאמה מקצועית בין התחום והתפקיד, חפיפת כישורים, רמת ניסיון, מיקום ואופן עבודה, שכר, סוג משרה והעדפת אופן עבודה. ההתאמה המקצועית שוקלת הכי הרבה מבין השבעה. שלוש עובדות שכדאי לזכור: גורם שאין לגביו נתונים מושמט מהחישוב ואינו נספר כאפס; הוספת כישור לפרופיל אינה יכולה להוריד ציון; והציון מוצג רק כשנצפה מספיק מידע כדי שיהיה בעל משמעות.

תעדוף מול סינון. ההבחנה החשובה ביותר כאן. תעדוף קובע מה תראו קודם. סינון מוציא אנשים מהרשימה. הציון ב-Jobder הוא תעדוף: מועמד עם ציון נמוך נשאר גלוי ונגיש, ואף מועמדות לא נדחית אוטומטית בגלל מספר.

מונחי התהליך

תנאי סף. הדרישות שבלעדיהן התפקיד באמת לא מתאפשר, להבדיל מהעדפות. רוב מודעות הכניסה מערבבות בין השניים, וזו הסיבה הנפוצה ביותר למודעה שלא מביאה מועמדים.

פייפליין (Pipeline). השלבים שמועמד עובר אחרי Like: נבדק, זומן לראיון, נדחה וכן הלאה. הערך שלו הוא שהחלטה מתועדת פעם אחת ולא נשמרת בזיכרון של מי שקרא את הפרופיל.

ATS / מערכת גיוס. כלי שמרכז פרסום משרה, קבלת מועמדים, מיון ותקשורת במקום אחד, במקום לפזר אותם בין מייל, אקסל וטפסים. איך בוחרים כזה, ומה באמת נחוץ לעסק קטן, מפורט באפליקציה לגיוס עובדים: מה זה ואיך בוחרים.

דחייה מנומקת. הודעת סיום שמציינת בקצרה על סמך מה התקבלה ההחלטה. היא לא חובה ולא תמיד אפשרית בנפח גדול, אבל היא ההבדל בין מועמד שיגיש אליכם שוב בעוד שנה לבין מועמד שיספר לחברים שלו שלא ענו לו.

פרופיל מעסיק. מה שהמועמד רואה עליכם לפני שהוא מחליט להגיש. הוא משפיע ישירות על כמות ואיכות ההגשות, ויש לו מדריך נפרד.

מונחים מהצד של המועמד

כדאי להכיר גם את השפה שהמועמד רואה, כי חלק מההתנגדויות שאתם שומעים בראיון נובעות ממנה.

הגשת מועמדות. מבחינת המועמד התהליך זהה לכל פלטפורמה אחרת: הוא בוחר משרה, מגיש, וממתין. הוא אינו רואה את מסך הסוויפ שלכם ואינו יודע כמה מהר עברתם על הכרטיס שלו. הסוויפ הוא כלי פנימי של המעסיק, וזו הסיבה שהוא לא משפיע על האופן שבו המועמד תופס את רצינות התהליך.

סרטון היכרות. הקלטה קצרה שהמועמד בוחר לצרף. הוא אינו חובה, והוא מוצג לכם רק אם המועמד אישר לשתף אותו. אל תתייחסו להיעדרו כאות שלילי, ואל תהפכו איכות צילום או ביטחון מול מצלמה לקריטריון כשהם אינם חלק מהתפקיד.

פרופיל חלקי. מועמד שלא מילא את כל השדות. זה נפוץ מאוד, במיוחד בתפקידי כניסה, והוא אומר שיש לכם פחות מידע, לא שהמועמד פחות מתאים. אם שדה מהותי חסר, בררו אותו בשאלה קצרה במקום להסיק ממנו מסקנה.

מונחי מדידה

אלה המונחים שיעלו ברגע שתרצו לדעת אם התהליך עובד, והם כלליים ולא ייחודיים לשום מערכת.

זמן עד גיוס (Time to Hire). הזמן מפרסום המשרה ועד קבלת מועמד. זהו המדד שהכי משפיע על איכות המועמדים שתקבלו, כי מועמדים טובים מתקבלים למקום אחר בזמן שאתם מתלבטים.

זמן תגובה ראשון. כמה עבר מהגשה ועד שהמועמד שמע מכם משהו. הוא קצר בהרבה מזמן עד גיוס, ולכן קל יותר לשפר אותו, וההשפעה שלו על נשירה גדולה.

שיעור המרה בשלב. כמה מועמדים עברו משלב אחד לבא. הערך שלו אינו במספר עצמו אלא באיתור השלב שבו נופלים הכי הרבה, שבעסקים קטנים הוא כמעט תמיד השלב שבין הגשה לתשובה ראשונה.

מקור מועמד. מאיפה הגיע מי שהתקבל בסוף. בלי זה קל להשקיע בערוץ שמביא הרבה הגשות ומעט התאמות. מה שכדאי למדוד בעסק קטן, ומה לא שווה את הטרחה, מפורט במדדי גיוס לעסק קטן.

שלושה מונחים שמשתמשים בהם לא נכון

מה שאומריםמה שזה באמתלמה זה משנה
"המערכת סיננה מועמדים"המערכת סידרה רשימהמי שחושב שסוננו, מפסיק לגלול ומפספס מועמדים
"קיבלנו מאצ׳, אז הוא מתאים"נפתח ערוץ תקשורתמאצ׳ לא מחליף ראיון ובדיקת ניסיון
"טינדר לעסקים"ממשק סוויפ מעל תהליך גיוס רגילהכינוי מייצר התנגדות למשהו שלא קורה

שלוש השורות האלה מסבירות כמעט את כל ההתנגדויות שאנחנו שומעים. אף אחת מהן אינה התנגדות לשיטה; כולן התנגדויות למשהו שהמונח רמז עליו ושאינו קיים. הרחבה על ההתנגדות המרכזית נמצאת בהאם גיוס עובדים בסוויפ מקצועי, והשוואה מסודרת לשיטה המסורתית בסוויפ מול לוח דרושים.

איך להשתמש בגלוסרי הזה בפועל

אם אתם מציגים את השיטה לשותף או למנהל שמתנגד, אל תתחילו מהמילה "סוויפ". תארו את הרצף: מועמד מגיש למשרה שפרסמתם, המערכת מרכזת את פרטי הפרופיל, ואתם בוחנים כרטיס אחד בכל פעם לפי קריטריונים שהוגדרו מראש. רק אחר כך תנו לממשק שם. ברוב המקרים ההתנגדות נעלמת ברגע שברור שאף שלב לא מדולג.

ואם אתם משווים בין כלים, השתמשו בגלוסרי כרשימת שאלות: מה הפלט, תעדוף או סינון. מה נכנס לחישוב. האם אפשר לראות למה מועמד דורג כפי שדורג. מה קורה כשמידע חסר. ארבע השאלות האלה מבדילות בין מוצרים הרבה יותר טוב מהשוואת רשימות תכונות, כי הן נוגעות במה שהכלי עושה לשיקול הדעת שלכם ולא במה שהוא מציג על המסך.

שווה גם לכתוב את ההגדרות שבחרתם במקום אחד משותף לצוות, אפילו בקובץ בן עמוד. לא בגלל שמישהו יקרא אותו שוב, אלא כי עצם הכתיבה חושפת מהר מאוד שני מנהלים שהתכוונו לדברים שונים באותה מילה. זו בדיקה של חמש דקות שמונעת ויכוח שחוזר בכל דיון גיוס.

מסקנה: מונח מדויק חוסך התנגדות

קחו את שלושת המונחים שהצוות שלכם משתמש בהם הכי הרבה, וודאו שכולם מתכוונים לאותו דבר. "סיננו", "מאצ׳" ו"ציון" הם המועמדים הסבירים. אחרי שהשפה אחידה, אפשר לראות את התהליך המלא בגיוס עובדים בסוויפ ולהחליט לפי מה שהוא באמת עושה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין "גיוס בסוויפ" ל"טינדר לעסקים"?

אלה שני שמות לאותו סוג ממשק, אבל הם לא מתארים את אותו דבר. "גיוס בסוויפ" הוא תיאור מקצועי של צורת הצגה: מועמד אחד על המסך, שתי פעולות, מעבר מהיר. "טינדר לעסקים" הוא כינוי עממי שנדבק בגלל הדמיון הוויזואלי, והוא מטעה בנקודה אחת מהותית. באפליקציית היכרויות שני הצדדים נחשפים זה לזה בלי הקשר מוקדם ועל בסיס מעט מאוד מידע. בגיוס, כל כרטיס הוא אדם שכבר הגיש מועמדות רשמית למשרה ספציפית, עם פרופיל מקצועי מלא. אותה תנועת אצבע, שני תכנים שונים לגמרי. אם אתם מציגים את השיטה למנהל שמתנגד, עדיף להתחיל מהתהליך ולא מהכינוי.

מה ההבדל בין ציון התאמה לבין סינון אוטומטי?

ציון התאמה מסדר רשימה; סינון אוטומטי מעלים ממנה אנשים. זו ההבחנה החשובה ביותר בגלוסרי הזה, ובלבול בה משנה את מידת האחריות שאתם נושאים. ב-Jobder הציון משמש לתעדוף בלבד: מועמד עם ציון נמוך נשאר גלוי ונגיש ברשימה, ואף מועמדות לא נדחית בגלל מספר. סינון אוטומטי, לעומת זאת, מקבל החלטה במקומכם ומוציא מועמדים מהמסך לפני שראיתם אותם. אם אתם בוחנים כלי כלשהו, שאלו את הספק במפורש באיזו משתי הקטגוריות הוא נמצא ובקשו תשובה בכתב, כי המילה "התאמה" משמשת בשוק לשניהם. ההבדל אינו טכני בלבד: בסינון אוטומטי אתם אחראים על מועמד שמעולם לא ראיתם, ובתעדוף אתם אחראים על מי שבחרתם לדלג עליו אחרי שקראתם.

מה זה מאצ׳ ומתי הוא נוצר?

מאצ׳ הוא הרגע שבו נפתחת תקשורת ישירה בין מעסיק למועמד. הוא נוצר אחרי שהמועמד הגיש מועמדות למשרה והמעסיק סימן אותו ב-Like במסך המיון. שימו לב לסדר, כי הוא מקור לבלבול נפוץ: המועמד תמיד יוזם בכך שהוא מגיש, והמעסיק מגיב. אין מצב שבו מעסיק "מוצא" מועמד שלא הגיש אליו ויוצר איתו מאצ׳ מהמסך הזה. מבחינה מעשית, מאצ׳ הוא לא החלטת גיוס ולא הבטחה לראיון, אלא פתיחת ערוץ. מה שקורה אחריו, זימון לשיחה או בקשת פרטים נוספים, נקבע אצלכם ולא במערכת. שווה לקבוע בצוות מראש מה מאצ׳ אומר אצלכם בפועל, כי בלי הגדרה כזאת מועמדים נשארים תלויים באוויר אחרי שכבר הבעתם עניין.

האם המונחים האלה ספציפיים ל-Jobder?

חלקם כלליים וחלקם לא, וכדאי לדעת מה מהם. "גיוס בסוויפ", "תנאי סף", "פייפליין" ו-ATS הם מונחים מקובלים בכל שוק הגיוס הדיגיטלי ותמצאו אותם בכל כלי. "מאצ׳", "ציון התאמה" ומחסנית הביטול מתוארים כאן כפי שהם מיושמים בפועל ב-Jobder, ומערכות אחרות עשויות לממש את אותם שמות אחרת לגמרי. זו בדיוק הסיבה ששווה לקרוא גלוסרי לפני שמשווים בין כלים: שתי מערכות יכולות להציג "ציון התאמה" כשאחת מתכוונת לתעדוף והשנייה לסינון, וההבדל הזה חשוב יותר מכל השוואת תכונות. כשאתם קוראים חומר שיווקי של ספק, שווה לתרגם כל מונח לשאלה אחת: מה בדיוק קורה למועמד שקיבל ציון נמוך.

איזה מידע מופיע בכרטיס המועמד?

הכרטיס מציג שם ותפקיד, את המשרה שאליה הוגשה המועמדות, שנות ניסיון, מיקום, כישורים ותיאור אישי. ציון התאמה מופיע כשהוא קיים, וסרטון היכרות מוצג רק אם המועמד אישר במפורש לשתף אותו. במסך עצמו קיימים שני מסננים בלבד, מרחק בקילומטרים וסף ניסיון מינימלי. זו כמות מידע שמאפשרת החלטה ראשונית מנומקת, בתנאי שקוראים אותה בסדר קבוע ולא מחפשים רק את הפרט שמאשר רושם מוקדם. מה שלא מופיע בכרטיס חשוב לא פחות: אין ניקוד אישיות, אין ניתוח התנהגותי ואין מידע שנאסף ממקור חיצוני. כל מה שמוצג הוא מה שהמועמד עצמו הזין לפרופיל או מה שמופיע במודעה שלכם, ולכן פרופיל חלקי מצמצם מידע ולא מעיד על איכות.

פרסמו משרה ומצאו מועמדים ב-Jobder

אדיר
מייסד Jobder
מייסד Jobder, פלטפורמת חיפוש העבודה החכמה. כותב על חיפוש עבודה, גיוס ושוק התעסוקה בישראל מתוך עבודה יומיומית עם מחפשי עבודה ומעסיקים.